תא"מ 8142-07-16 שקד נ' הנהלת בתי המשפט ואח'

המבקש הגיש תביעה נגד המשיבים על סך 50,000 ₪, בגין טענותיו לזלזול ולהתעללות משפטית. התביעה הוגשה ביום 5.7.16 לבית משפט השלום בירושלים – שם מכהנים בתפקידים שיפוטיים המשיבים 2 ו-3.

ביום 22.9.16 הורתה נשיאת בית המשפט העליון, כב' הש' נאור, כי התיק ידון בבית משפט השלום במחוז מרכז. בהתאם להחלטת נשיאת בית משפט השלום במחוז זה, כב' הש' רון, נקבע כי התביעה תידון בבית משפט השלום בפתח תקוה, ובהחלטת סגן הנשיאה, כב' הש' טרסי (החלטה מיום 21.11.16) נקבע כי ידון על ידי כב' הש' יוסף-קוזין.

במקביל להגשת התביעה עתר התובע לקבלת פטור מאגרה. כפי שנקבע בהחלטה מיום 8.8.16 – כל עוד לא נקבע היכן יידון התיק לא ניתן היה ליתן החלטות שיפוטיות בו.

הבקשה לפטור מאגרה הועברה, לפיכך, לעיוני עם קבלת תגובת היועץ המשפטי לממשלה לבקשה – תגובה שהוגשה ביום 29.11.16. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה עתר לדחות הבקשה משלא הוכח חסרון כיס ומשלא גילה המבקש עילת תביעה.

התגובה הועברה לתשובת המבקש.

המבקש השיב כי לאור ההחלטה הוא מבקש כי מותב זה לא ישב בדין ובו ביום התבקש לנמק בקשתו.

בתשובה – הגיש המבקש את בקשתו בשנית, ללא כל שינוי, נימוק או הסבר. משכך, נמחקה הבקשה.

המבקש חזר והגיש בקשתו. לעמדתו חושש מותב זה מן המשיבים – המשיבה 1 משלמת שכרו והמשיבים 2 ו-3 קולגות, ועל כן – קיים חשש ממשי למשוא פנים. במקביל, שלח המבקש לתיק בית המשפט העתק מפנייתו לנציב התלונות על השופטים בקשר לבקשה זו ו-"בשל הנסיון של כבוד הרשם איתי [ר]גב לשכב על הגדר למען המשיבים".

לא מצאתי ממש בטענות המבקש ולא מצאתי להיעתר לבקשה לפסול עצמי מלדון בבקשתו.

לגופו של עניין לא שוכנעתי גם כי עלה בידי המבקש לעמוד בנטל הנדרש מן המבקש פטור מאגרה. יוזכר, בקצרה, כי תקנות האגרות קובעות מנגנון של השתתפות הפרט בניהול ההליך המשפטי ויש בו אף כדי לבסס את רצינות ההליך. מאידך, אין בחיוב באגרה כדי לאיין את זכותו של הפרט להיזקק לשירותי מערכת המשפט מטעמי חוסר יכולת כלכלית. לפיכך, נקבע בתקנות מנגנון המאפשר מתן פטור מאגרה בהתקיים נסיבות מסוימות.

הבקשה לפטור מאגרה נדחית.

האגרה תשולם עד ליום 1.3.17, שאם לא כן – תימחק התביעה.