תא"מ 8044-04-15 קישון ואח' נ' קש סוכנות לביטוח (1997) בע"מ ואח'

לפניי תביעה לפיצוי התובעים בגין נזק שנגרם לרכב התובע 1, כתוצאה מתאונה שארעה ביום 12.1.14 ברחוב המרכבה בחולון.

המדובר בתאונה בה רכב התובעת נפגע ממשאית הנתבעת 2 אשר לטענתה סטתה מנתיבה על מנת להימנע מתאונה עם משאית הנתבעת 1 אשר יצאה מחצרים בנסיעה לאחור.

התובעת הגישה תביעתה כנגד שתי הנתבעות נוכח טענות הנתבעת 2 כנגד הנתבעת 1.

בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1 נטען כי המשאית יצאה ממוסך בנסיעה לאחור, על מנת שיהיה לה מקום להסתובב לאחר מכן, ולצאת עם החזית לכביש. נטען כי המשאית לא עברה בשום שלב משביל הגישה לכביש. לפתע נהג הנתבעת 1 שמע רעש של התנגשות בין כלי רכב, עצר את המשאית כדי לראות מה קרה, וראה שמשאית אחרת המבוטחת על ידי הנתבעת 2 סטתה מנתיבה ופגעה ברכב התובעים.

בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2 נטען כי בעת שהמשאית שלה נסעה בנתיב הימני בכביש, יצאה משאית הנתבעת 1 מחצרים בנסיעה לאחור, ועל מנת להימנע מתאונה עם משאית הנתבעת 1, נאלצה משאית הנתבעת 2 לסטות מנתיבה. ועל כן גרמה משאית הנתבעת 1 באשמתה לפגיעה בין משאית הנתבעת 2 לרכב התובעים.

בדיון שהתקיים בפני העידו התובע 1, נהג הנתבעת 1 ונהג הנתבעת 2. בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק, תמונות מקום התרחשות התאונה, וההודעות לחברות הביטוח.

התובע העיד כי נסע בצד השמאלי של הכביש ופתאום משאית שנסעה בנתיב הימני במקביל אליו פגעה ברכבו. לטענת התובע הם נסעו במקביל בערך באותו הקו במהירות של 50 קמ"ש. התובע לא ידע לומר מדוע המשאית פגע ברכבו, וטען כי לאחר מכן שמע שממקום אחר יצאה משאית אחרת, ונהג המשאית שפגעה בו סטה אליו. התובע טען כי לא הייתה לפניו תנועה בכביש או כלי רכב נוספים. עוד טען כי בשום שלב לא הבחין במשאית יוצאת, ואישר בחקירתו הנגדית כי נסע במקביל לקבינה של משאית הנתבעת, באופן שאינו יכול לראות מה קורה מימין לה. התובע גרס כי לא שוחח עם נהג הנתבעת 2 אלא רק לקח פרטים, ולא ידע ואף לא ראה משאית שיצאה מהצד. התובע אישר כי מקום הסטייה של משאית הנתבעת 2 הייתה קרוב לשער ויציאה מחניה. עוד אישר כי הסטייה של משאית הנתבעת 2 הייתה מאד חדה וכי עד לאותה סטייה חדה לא הרגיש במשהו חריג בנסיעה של משאית הנתבעת 2.

נהג הנתבעת 1 העיד כי אינו קשור לתאונה אולם קשרו אותו אליה. לטענתו ראה תאונה ונהג הנתבעת 2 ניגש אליו ואמר לו שהוא אשם, ושנסיעתו אחורה חסמה את הכביש. נהג הנתבעת 1 טען כי לא היה בכביש אלא בחניית יציאה מהמוסך, שהיא רחבה גדולה, ושהיה חייב להסתובב שם ולא הגיע כלל להתחלת קצה הכביש. נהג הנתבעת 1 העריך כי בשל שדה הראיה הגדול שיש שם ורכבו הגדול נוצרה אשליה למי שלא שם לב בכביש שהוא יוצא החוצה. אולם לטענתו הוא בסך הכול הסתובב כי לצאת החוצה. נהג הנתבעת 1 טען כי לא ראה את התאונה אבל דרך המראות ראה את משאית הנתבעת 2 סוטה פתאום שמאלה. נהג הנתבעת 1 אישר כי היה בתנועה לאחור אולם טען כי לא כלפי הכביש אלא רצה להסתובב ועמד להיכנס לרחוב המרכבה וראה דרך המראה משאית ממרחק של 50 מטרים מאחוריו סוטה שמאלה ושמע מכה. בהמשך עדותו לא ידע לומר מאיזה מרחק ראה את משאית הנתבעת 1 סוטה שמאלה וגם לא ידע לומר אם היו כלי רכב נוספים לפניה משום שהיה עסוק בלעשות סיבוב. באשר לאופן נסיעתו טען נהג הנתבעת 1 כי נסע לאחור מחוץ לשער והגיע עד לשיחים ומשם היה אמור לפנות ולהיכנס לכביש אבל אז אירעה התאונה.

נהג הנתבעת 2 העיד כי נסע בנתיב הימני מתוך שניים במהירות של 40-30 קמ"ש וכ-80 מטרים לאחר הרמזור, הבחין ממרחק של 8-7 מטרים, במשאית הנתבעת 1 נכנסת לכביש בנסיעה לאחור, סטה עם המשאית שמאלה ופגע ברכב התובעים. נהג הנתבעת 2 טען במקום ממנו יצאה משאית הנתבעת 1 קיים שיח אשר הגביל את שדה הראיה של נהג הנתבעת 1, אשר יצא בנסיעה לאחור מבלי שיכול היה לראות את משאית הנתבעת 2 וכי היה צריך לצאת עם כל רכבו, שהוא ארוך מאד, על מנת לראות את משאית הנתבעת 2 אבל זה היה מאוחר.