תא"מ 7990-05-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' ארדיס ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את מר עידן מגלד מטעם התובעת ואת מר אחמד ארדיס מטעם הנתבעים, במסגרת הדיון שנערך בפניי ביום 2.11.15 והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה בתמונות ממקום התאונה מגוגל מפות (נ/2), ראיתי לקבוע כי דין התביעה להידחות.

אין חולק על כך, כי נהג התובעת והנתבע 1 היו בעיצומה של חציית צומת גדול וסואן (צומת חולון), בעת בה הרמזורים לא פעלו. עוד אין חולק, כי בכיוון הנסיעה של נהג התובעת, אשר נסע ישר מכיוון תל אביב לכיוון חולון, הוצב תמרור "עצור", ובכיוון הנסיעה של נהג הנתבעת לא הוצב תמרור כלשהו. במצב דברים זה, ברור כי לנתבע 1, שנסע ישר לכיוון יפו, זכות קדימה לחציית הצומת.

בהינתן האמור, אני סבורה כי עיקר האחריות לגרם התאונה רובצת על כתפי נהג התובעת. ראשית, אני סבורה כי נהג התובעת לא חצה את הצומת במידת הזהירות המוגברת הנדרשת ממנו עת עסקינן בצומת גדול וסואן, בשעת לילה מאוחרת, כאשר הרמזורים בצומת הבהבו באור צהוב, וכשלנהג התובעת תמרור "עצור" וקו עצירה במסלול נסיעתו. שנית, מעדות הנתבע 1, אותה מצאתי מהימנה, עולה כי משמאלו של רכב התובעת עמדו שני כלי רכב, אשר נתנו לרכב הנתבע 1 זכות קדימה בחציית הצומת, למעט נהג התובעת. שלישית, מיקום הנזק ברכב התובעת, באזור דלת הנהג בצד שמאל, ולא בחלק האחורי של הרכב ,אף הוא מחזק את גרסת הנתבעים, לפיה נהג התובעת לא נתן זכות קדימה לרכב נתבע 1. פגיעה בחלק הקדמי של הרכב, בשונה מפגיעה בחלק האחורי, מרמזת על כך שנהג התובעת, היה בעת התאונה בעיצומה של חציית הצומת ולא בסיומה.

בשים לב לכך, שאשמו של נהג רכב התובעת היא הסיבה המכרעת להתרחשות התאונה, הרי שגם אם היה אשם מצידו של הנתבע 1 ברי כי לנוכח הוראת סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] – אין באשם זה כדי להקים עילת תביעה כנגדו.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו, ובכלל זה בשכר העדים, כפי שנפסק בדיון.

ניתן היום, כ"ב חשוון תשע"ו, 04 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.