תא"מ 7887-06-12 פלאפון תקשורת בע"מ נ' לוי

בפני תביעה שעניינה תשלום עבור שירותי תקשורת סלולרית ורכישת ציוד שסיפקה התובעת לנתבע בהתאם להתקשרות ביניהם, בין ספטמבר 2009 לדצמבר 2011.

התובעת פרטה בתצהירה את העסקאות שנערכו מעת לעת בין הצדדים, וצרפה את החשבוניות נשוא התביעה וכן פניות שונות של הנתבע לגבי השירותים הסלולריים שצרך.

הנתבע טוען בתצהירו, כי התקשר עם התובעת בהסכם משנת 2009 לתשלום סך חודשי של 1,666 ש"ח עבור ששה מכשירים, מודם ושירותים סלולריים שסופקו לו, והתשלומים נפרעו כסדרם בהוראת קבע בכרטיס האשראי. לטענתו, התגרש מאשתו בשלהי שנת 2010 (צורף הסכם גירושין מיום 15.11.10) וההסכם שהציגה התובעת מיום 2.12.10 לא נחתם על ידו אלא ע"י גרושתו ללא הסכמתו, וכך גם מסמכים נוספים שהציגה התובעת. לטענתו, בהסכם זה התשלום החודשי הקבוע היה 2,681 ש"ח. הנתבע מאשר בתצהירו כי במשך חודשים רבים חוייב ושילם לפי הסכם זה. הנתבע טוען כי ביטל את ההתקשרות עם התובעת בחודש נובמבר 2011, במכתב שנשלח ע"י בא כוחו, וזאת כמעט שנה לאחר תחילתו של ההסכם החדש.

ברם, עיון בתצהיר התמיכה להתנגדות לביצוע התביעה מראה כי גרסתו המקורית של הנתבע היתה אחרת לגמרי: בסעיף 15 לתצהיר ההתנגדות מצהיר הנתבע כי "בחודש דצמבר 2010 נעשתה התקשרות חדשה בין הצדדים", והגם שהוא מציין כי חתימת ההסכם היתה בין רעייתו דאז שולמית לבין נציג התובעת בשם ארז דולב, הוא מציין בסעיף 17 כי "מאחר שהיה לו נסיון קודם עם התובעת, שכאמור חייבה אותו בחיובי יתר בעבר, הקפיד הנתבע הפעם לקבל מסמך ערוך בכתב ידו של נציג התובעת המפרט את החיובים לכל מכשיר ואת החיוב הכולל. מהמסמך (נ/1) עולה כי מדובר בששה מכשירי טלפון סלולרי, שנועדו לנתבע, רעייתו וארבעת ילדיהם (לגבי שני מספרים מצויין כי מדובר בחיילים). מתצהיר ההתנגדות עולה אך ורק הטענה, כי בפועל חוייב הנתבע בחיובים חודשיים גבוהים יותר ממה שסוכם עמו בהסכם השני, ואף היתה תקופה של חיובים כפולים, ואין כל טענה כי ההסכם נחתם שלא על דעתו ולא בידיעתו. עולה מהתצהיר גם, כי באותה עת היו בני הזוג נשואים (והדבר מתיישב עם כך שהסכם הגירושין נחתם רק כשבועיים קודם לכן, כאשר נאמר בו כי בני הזוג יפתחו תיק גירושין ברבנות סמוך לאחר חתימת ההסכם). עוד עולה מרישומי התובעת, כי רק ב-2/11 הועבר הקו שהיה בשימושה של רעיית הנתבע לבעלותה ונפתח לו חשבון נפרד (ת/14).

לאור הסתירה הבולטת בין שתי הגרסאות שהעלה הנתבע בתצהיריו, ולנוכח העובדה הברורה, כי במשך כשנה תמימה המשיך לשלם לתובעת בהתאם להסכם מדצמבר 2010, אני דוחה את הטענה כי הסכם זה נעשה שלא בידיעתו ולא בהסכמתו של הנתבע.

בנוסף, עולה מהמסמכים שהציגה התובעת, כי לאורך כל הדרך הנתבע לא היה לקוח "פאסיבי" אלא פנה מעת לעת לתובעת בבקשות בנוגע לאופן הפירוט בחשבוניות, לחיבור מנוי ל-, חיבור לתכניות חו"ל, גישה לשירותי תוכן למכשיר של אחד מבניו (ת/17 מיוני 2011, טופס בקשה שעליו ניתן לזהות בבירור את חתימת הנתבע), בקשה לניתוק מכשירים מסויימים (ת/18, טופס בקשה שעליו ניתן לזהות בבירור את חתימת הנתבע).

אשר לטענות בדבר חיובי יתר, הרי שחלקן (חיובים כפולים) נזנחו ע"י הנתבע בתצהיר העדות הראשית, וחלקן (חיובים בחריגה מההסכמים) לא הוכחו, כאשר התובעת הסבירה והציגה דוגמאות בתצהירה לכך שסכומי החריגה נובעים משימוש במכשירים בחריגה מהיקף השימוש שהוגדר בתכנית שהיתה לכל אחד מהם. לפיכך אני קובעת כי לא הוכח שהתובעת גבתה מהנתבע גביית יתר או חרגה מההסכמים בין הצדדים.

כמו כן, לא מצאתי ממש בטענה כי התדפיסים שהוצאו מתיקיית הלקוח של הנתבע במערכת המחשוב של התובעת, ואשר צורפו לתצהיר התובעת יחד עם החשבוניות וההסכמים שנסרקו אליה, איננה בבחינת רשומה מוסדית שניתן להגישה באמצעו בעל גישה חוקית לתוכנה מטעם התובעת. הנתבע לא חלק על אמיתות רישום או הסכם כלשהו, ואין סבירות בציפיה שיתייצב לעדות כל אחד מעורכי הרישומים – בין אם נציגי שירות של התובעת במרכזי המכירות והשירות ובין אם נציגי שירות במענה טלפוני העורכים רישומים בתיקייה.

לעניין הסכומים הנתבעים, עולה כי התביעה מורכבת מחשבוניות שלא נפרעו ויתרות תשלום עבור מכשירים שנרכשו.

תיקיית לקוח 4550031

זהו מספר הלקוח של הנתבע אצל התובעת. כל החשבוניות שנשלחו לנתבע הוצאו על מספר לקוח זה וכך גם רישומי המחשב שהוצגו.

א. חשבוניות חיוב חודשיות: שירותים סלולריים שסופקו למכשירים הכלולים במנוי של הנתבע בחודשים ספטמבר 2011 – דצמבר 2011, ושלא נפרעו.

ב. חשבוניות עבור רכישת ציוד – חלק הארי של סכום התביעה הינו יתרות התשלום עבור המכשירים שנרכשו בהסכם מספטמבר 2009 (ת/2): ששה מכשירים וכרטיס מודם, ואשר בהתאם להסכם שולמו בתשלומים חודשיים שנפרשו למשך שלוש שנים. לאחר כן נרכשו באוקטובר 2009 ובמרץ 2010 שלושה מכשירי דיבורית לרכב. בפברואר 2010 נרכש מכשיר סלולרי נוסף. כמו כן, היתרות עבור המכשירים הסלולריים החדשים שנרכשו בדצמבר 2010 (ת/7): ששה מכשירים סלולריים, שלושה מחשבים ניידים, וכרטיס מודם. הרישומים תואמים את הפירוט בנ/1.

תיקיית לקוח 4585044

התובעת צרפה לתביעה גם ארבע חשבוניות חיוב חודשיות מיוני- אוקטובר 2011 ושתי חשבוניות עבור רכישת מכשירים סלולריים מדצמבר 2009 ומאי 2010, השייכות ללקוח מספר 4585044 שפרטיו "לוי ארז ו/או אשר משק 41 שדי חמד". התובעת לא הוכיחה כי לנתבע קשר לעסקאות אלה וכי המדובר באותו לקוח, שהרי הוכח כי בין ספטמבר 2009 לנובמבר 2011 נוהלו כל עסקאות הנתבע מול התובעת לפי מספר לקוח 4550031. מספר תעודת הזהות על ההסכמים שערך לקוח זה שונה מזה של הנתבע והחתימה על ההסכמים (כלולים בת/1) שונה אף היא. לפיכך אני דוחה את התביעה לגבי חשבוניות אלה.

לפיכך אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 37,958 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14.3.12 ועד התשלום בפועל.

כמו כן אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.