ברגינסקי נ' נדלר ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם בשאלת האחריות והנזק הישיר של רכב התובעת, מכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. בנוגע לתביעה לפיצוי התובעת בגין עוגמת נפש, הוצאות נסיעה, אובדן שעות עבודה הוצאות טלפון, זמן וטרחה, נתבקש על ידי התובעת, מתן פסק דין מנומק.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכלי הרכב המעורבים, הגעתי לכלל דעה להטיל את האחריות לתאונה ולנזקי התובעת על הנתבעת 1 ועל הנתבע 4, באופן הבא: הנתבע 4 - 70%, הנתבעת 1 - 30%.

קביעתי זו יסודה בעיקרה בכך שמצאתי להטיל את מירב האחריות על הנתבע 4 משהגעתי לכלל דעה לקבל את עדות הנתבעת 1 לפיה הרכב בו נהג הנתבע 4, הגיח באופן פתאומי מחנייה מימין לנתיב בו הוסע רכב הנתבעת 1 והדפו לכיוון רכב התובעת שחנה משמאל, בנתיב הנגדי. גרסה זו של הנתבעת 1 לתאונה עדיפה בעיני על פני גרסת הנתבע 4, לפיה רכבו בלט אל נתיב נסיעת רכב הנתבעת 1 ורכב הנתבעת 1 הוא שפגע ברכבו והיא מסתברת יותר עם הנזק ברכב הנתבעת 1 והנתבע 4 ( נזק בכנף קדמי ימני ברכב הנתבעת עם סימנים לכיפוף הפח ונזק במוקד חזית ברכב הנתבע 4). לכך יש להוסיף את השיחה המוקלטת בה הנתבע 4 אישר את אחריותו לתאונה ואת אי האחידות בגרסת הנתבע 4 לתאונה בעדותו ובכתב התביעה.

אף שיש להטיל על הנתבע 4 את מירב האחריות לתאונה, ראיתי להטיל על הנתבעת 1 אחריות בשיעור של 30% להתרחשות התאונה. זירת התאונה התרחשה במקום בו כלי רכב חונים משני צדי הכביש. הנתבעת 1 אישרה בעדותה כי ראתה את רכב הנתבע 4 בולט לכביש 2 מטר לערך לפני התרחשות התאונה וכי היה לה שדה ראייה. רכב הנתבעת 1, על פי העדויות והתמונה ת/1, נהדף עם חלקו הקדמי לחלק האחורי של רכב התובעת שהיה בעצירה בנתיב הנגדי והדף אותו לעבר כלי רכב שחנה לפניו. מכלול נסיבות אלה ובשים לב לעוצמת פגיעת רכב הנתבעת 1 ברכב התובעת והדיפתו לעבר הרכב שלפניו, תומכות במסקנה כי הנתבעת 1 נסעה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך ולא נקטה באמצעי הזהירות הנדרשים בנסיעתה למניעת התאונה ולצמצום נזקיה. בגין כך ראיתי להטיל על הנתבעת אחריות בשיעור של 30% להתרחשות התאונה.

כפוף לחלוקת האחריות שקבעתי בין הנתבעים אני מקבלת את התביעה בכל הקשור לנזק הישיר של רכב התובעת בתאונה, על פי דו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה בתוספת שכר טרחת השמאי, וכל זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד למועד הגשת התביעה.

אשר לתביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש, שעות היעדרות, נסיעות, טרחה והוצאות, לרבות הוצאות משפט, בשל השבתת רכב התובעת כתוצאה מהתאונה והצורך בנקיטה בהליכים משפטיים נוכח סירוב הנתבעים לפצות את התובעת - התובעת לא הציגה תשתית ראייתית לתמיכת טענותיה לעניין הפסדי שעות היעדרות, נסיעות והוצאות, ולא מצאתי בהקשר זה להסתמך על עדות התובעת ובנה ולקבל את התביעה. עם זאת, יש מקום לחיוב הנתבעים, בהתאם לחלוקת האחריות שקבעתי, בתשלום הוצאות משפט לתובעת, בגין הצורך בהטרחתה להגשת התביעה וניהול ההליך. זאת, הגם שהנתבעים, היו חלוקים בינם לבינם בשאלת האחריות לתאונה.

התובעת פנתה אל הנתבעים טרם הגשת התביעה ונדחתה. רכבה של התובעת ניזוק בתאונה מיום 15.12.2014 עת שהיה בעצירה בחנייה. הנתבעים לא חלקו על כך שאין אשם לתובעת או לנהג מטעמה, שלא היו ברכב התובעת במועד התאונה. התובעת אף לא נחקרה בעניין על ידי מי מהנתבעים. למרות זאת, בחרו הנתבעים לגלגל את האחריות לתאונה זה על זה, ולהצריך את התובעת להגיש תביעה, להיזקק לייצוג משפטי ולהתייצב לדיון. לכך יש להוסיף כי במסגרת פסק דין שניתן ביום 09.11.2015 בת"ק 44567-04-15, חודשים מספר לפני מועד הגשת התביעה בתיק זה, הסכימו הנתבעות 3 ו-5 לשאת בנזקי רכב נוסף שניזוק בתאונה כמימון ביניים. הנתבעות 3 ו-5 לא עשו כן ביחס לתובעת. הזמן השיפוטי הוא משאב יקר שאין להשחיתו לריק. הנתבעת 3 היא חברת ביטוח והנתבעת 5 חברת ליסינג. מצופה היה מהן שיבואו בדברים עם התובעת, לגביה לא הייתה מחלוקת כי אין לה אחריות לתאונה, וישלמו את נזקיה הישירים כמימון ביניים, ובכך לחסוך בזמן שיפוטי ובניהול תביעה עם מספר צדדים ושלשה עורכי דין. הוא הדין ביתר שאת, משכך פעלו נתבעות אלה בבית משפט כלפי ניזוק אחר בתאונה, קודם להגשת התביעה בתיק זה. התנהלות זו של הנתבעות מצדיקה לחייבן בתשלום הוצאות משפט לתובעת בשל הטרחה המיוחדת שנגרמה לתובעת, וכן נוכח פערי הכוחות בינה לבין הנתבעות 3 ו-5, והצורך להגשת תביעה ולהתייצב לדיון.

לאור כל האמור, ובהתאם לחלוקת האחריות שקבעתי, הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים סך של 20,490 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, וכן את אגרת המשפט ששולמה ושכר העד שנפסק במהלך הדיון.

כן ישלמו הנתבעים לתובעת, בהתאם לחלוקת האחריות שקבעתי, שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.

הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ו, 30 מאי 2016, בהעדר הצדדים.