תא"מ 7718-04-12 רביבו נ' מזאריב ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 13,500 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע, לכאורה כתוצאה מפגיעת רכב הנתבע ברכבו.

רכב התובע עמד ביום 23.9.10 ברחבה של מוסך פחחות וצבע ביפיע ותוך כדי עמידתו בה, התדרדר רכב הנתבע על רכב התובע והתנגש בחלק האחורי של רכב התובע.

לרכב התובע נגרמו נזקים עפ"י חוות דעת השמאי סך של 11,705 ₪, כולל מע"מ בסך 1,316 ₪ וכן ירידת ערך בסך של 2,165 ₪, כן טוען התובע כי הוא נשא בשכ"ט השמאי בסך של 1,300 ₪.

2.הנתבעים הגישו כתב הגנה בו הכחישו את מרבית הסעיפים בכתב התביעה, לרבות סעיפי גובה הנזקים.

הנתבעת לא מסרה גרסה בכתב- ההגנה לעניין נסיבות התאונה.

3.התקיים דיון בפניי ביום 2.9.14 בו העידו התובע והנתבע, והתרשמתי מעדויותיהם, באופן בלתי אמצעי. התובע לא נכח בעת אירוע התאונה אך הוא הוזעק למוסך לאחר שדווח לו על קרות התאונה.

התובע ניסח מכתב והחתים עליו את הנתבע. במסמך זה שהעתק מתוכנו צורף לכתב התביעה, מודה הנתבע באחריותו לתאונה.

על המסמך הזה מופיעים פרטי הנתבע שסופקו על ידו לתובע.

התובע טען כי הוא מכר את הרכב וכבר נעשתה העברת בעלות, כן הודה הנתבע כי אין ברשותו חשבונית תיקון לנזקי רכבו.

הנתבע הודה בעדותו על פגיעת רכבו ברכב התובע וכך הוא מתאר את האירוע – "... דחפו אותי על רכב התובע, אני מודה שהרכב שלי פגע ברכב שלו אבל אני לא יכול לראות את השקר הזה שהרכב שלו לא היה תוך כדי פחחות וצבע, הוא היה בלי פנסים מאחורה ובלי בגאז'..." (ראה עמ' ט לפרוטוקול שורות 24-26).

דיון והכרעה

4.כלל בהליך אזרחי הוא, כי המוציא מחברו עליו הראייה, היינו התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו.

חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע הוא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת על הדעת יותר מהגרסה שכנגד.