תא"מ 7558-04-15 סמחאת נ' גדיר ואח'

בפני בקשה לביטול פסק הדין שנחתם ביום 9.8.15, בהיעדר התגוננות.

המבקשים טוענים בבקשתם כי נפלו בכתב התביעה פגמים, כאשר זו נפתחה ללא תצהיר מתאים ובחוסר סמכות מקומית. המבקשים מדגישים את סיכויי הגנתם ומציינים כי הסיבה למחדלם היתה פנייתם לאביה של התובעת, לאחר הגשת כתב התביעה, והבטחתו של זה האחרון כי "יטפל בעניין ויסייע בסגירת התיק", בתמורה לתשלום עבור תיקון הרכב שנפגע, כמתואר בכתב התביעה.

המשיב טוען, מנגד, כי עוד בטרם הוגש כתב התביעה נעשה נסיון להגיע לפתרון המחלוקת בין הצדדים בדרכי נועם, ומשזה לא צלח – הוגשה התביעה. עוד מציין המשיב כי המבקשים לא ביקשו מעולם – לא מבית המשפט ולא ממנו או מבא כוחו – להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה.

לאחר שהוגשה תשובת המבקשים לתגובה זו הורה בית המשפט לצדדים להבהיר האם שולם סכום כסף למשיב – והובהר כי לא בוצע תשלום כאמור.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

המבקשים מודים כי קיבלו לידם את כתב התביעה וכי בעקבות כך פנו לאביו של המשיב ולא הגישו כתב הגנה. המבקשים אף לא טוענים כי ביקשו להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה עד שימוצה המשא ומתן בין הצדדים ומודים, למעשה, כי זה כשל זה מכבר.

משכך, הנתבעים אינם זכאים לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה.

אכן המבקשים חדלו במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. התרשמתי כי לנתבעים טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו – ולו נוכח הטענות העולות אודות נסיבות התאונה וזהות המשתמשים בכלי הרכב באותו מעמד.