תא"מ 7532-07-14 רביבו אלבז נ' ח'וטבא

בקשה לפסילת שופט.

1.המבקשת טוענת כי ביהמ"ש גילה דעתו כנגד המבקשת עוד בשלבים מוקדמים, וכי "בכוונתו לפסוק נגד העובדות, נגד החוק ונגד התקנות".

עוד נטען כי לבימ"ש זה "היסטוריה שיפוטית" כנגד המבקשת בתיק קודם השוללת מביהמ"ש את היכולת להיות אובייקטיבי.

בנוסף נטען כי ביהמ"ש דחה בקשת המבקשת לתיקון פרוטוקול, מבלי שהתקבלה תגובת המשיב ובניגוד לעמדת המבקשת, וגם מסיבה זו קיימת עילת פסילה.

אשר על כן מבוקש, בהתאם לסעיף 77א' לחוק בתי המשפט, לפסול את בית המשפט בטענה כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

2.המשיב מתנגד לבקשה.

3.בתשובה שהגישה המבקשת חזרה על טענתה כי עילת הפסילה נעוצה בהחלטת בית המשפט שלא לתקן הפרוטוקול.

הכרעה:

דין הבקשה להידחות.

4.בכל הנוגע לטענות המבקשת ביחס להחלטה שלא לתקן את הפרוטוקול, הרי שפתוחה בפניה הדרך לערער על החלטה זו במסגרת הדיונית המתאימה, בוודאי שאין בכך כדי להוות טעם לפסילת שופט, ואין בכך כדי להעיד על משוא פנים.

ראה בעניין זה האמור בע"א 3484/01 באן נ' באן, תק-על 2001(2):

"... רוב טענותיו של המערער מופנות כנגד החלטות דיוניות או שיפוטיות שניתנו על ידי בית המשפט. העובדה שהמערער סבור כי החלטות אלו שגויות, אינה מהווה עילת פסלות. נפסק לא פעם, כי הדרך לתקיפת החלטות מעין אלה היא באמצעות הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור – על פי סדרי הדין – ולא באמצעות הגשת בקשות פסלות וערעור פסלות. גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (וראו לדוגמא: ע"א 7724/96 טודרוס נ' טודרוס (לא פורסם)".

כן ראה החלטת כבוד הנשיא גרוניס בע"פ 4978/12 סאם נ' מדינת ישראל ניתן ביום 12/7/12:

"הלכה היא כי אין בהחלטותיו של שופט הנוגעות לניהול הדיון כדי להביא לפסילתו, לא בנסיבות חריגות, המצביעות על קיומו של חשש אובייקטיבי ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, ולפגיעה בזכותו של בעל דין להליך הוגן".