תא"מ 7492-03-12 חרוב נ' מועצה מקומית שבלי אום אלג'נם

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1. ביום 29.6.10 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות ביחס לדירה בת 3 חדרים הידועה כגוש 17216 חלקה 38 שבכפר שיבלי (להלן: "המושכר"), לפיו הנתבעת תשכיר מהתובע את המושכר לתקופה בת 12 חודשים החל מיום 1.7.10 ועד ליום 30.6.11, כאשר בתום תקופה זו ניתן יהיה להאריך את תקופת השכירות לתקופה נוספת בת 12 חודשים (להלן: "הסכם השכירות").

    

2. הואיל ומטרת השכירות, כפי שנקבעה בהסכם השכירות, הינה למטרת ניהול וקיום גן ילדים, עם קבלת הנתבעת את המושכר ביצעה בו האחרונה שינויים לצורך התאמתו לגן ילדים, בין היתר הריסת קירות, בניית מחיצות גבס, הריסת מדרגות, התקנת מעקה ותקרה מאסכורית בחצר.

    

3. התובע טוען בכתב התביעה, כי הנתבעת פעלה בניגוד לסעיף 10 שבהסכם השכירות עת ביצעה שינויים במושכר ולא השיבה את מצבו לקדמותו בתום תקופת השכירות, בשל כך, לטענתו, נגרמו לו נזקים הואיל ונבצר ממנו להשכיר את המושכר שאינו ראוי למגורים במצבו הנוכחי.

    

4. עוד טוען התובע, כי הנתבעת האריכה את תקופת השכירות לשנה נוספת לצורך הפעלת מרפאה במושכר, אולם כעבור 3 חודשים עזבה הנתבעת את המושכר.

    

5. התובע טוען, אם כן, כי כתוצאה ממעשיה או מחדליה של הנתבעת נגרמו לו נזקים בסך כולל של 37,000 ש"ח בהתאם לחוות דעת שמאי שהוגשה מטעמו, בתוספת סך של 1,500 ש"ח עבור שכ"ט שמאי.

    

6. מנגד טענה הנתבעת בכתב ההגנה, כי תקופת השכירות הייתה לשנה אחת בלבד כאשר דמי השכירות עבור אותה שנה שולמו במלואם. על פי גרסתה, הודעה בעניין הארכת תקופת השכירות לשנה נוספת מעולם לא נשלחה אל התובע, כאשר בתום תקופת השכירות נכנסה אל המושכר, בתיאום עם התובע, קופת חולים אשר שכרה את המקום והפעילה בו מרפאה במשך כ- 3 חודשים.