אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' תדמור

לפניי תביעה לתשלום פיצוי בגין נזקי רכוש בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 23.5.13, ברחוב ראול וולנברג בתל אביב.

הצדדים נחלקו בשאלת האחריות לתאונה בלבד, זאת לאחר שהתובעת הודיעה על תיקון כתב התביעה בהפחתת הסכום הנתבע, והעמידה אותו על סך של 10,796 ₪.

הראיות

מטעם התובעת העיד הנהג עזרא הלחמי. לדבריו, נסע ברחוב וולנברג מכיוון רמת גן, בנתיב הימני, במהירות של 35-40 קמ"ש. לאחר שהרכב שלפניו חלף את הצומת באור ירוק, עבר הוא אחריו, ואז הגיעה הנתבעת שהיתה רכובה על אופנוע, מימינו, והתנגשה ברכבו. הנתבעת הגיעה מנתיב נפרד מימין לכביש, שנועד אך ורק לשם פניה שמאלה, באור ירוק. הנהג טען כי רכבו נפגע מאחורה, אך הסביר לאחר מכן כי מיקום הפגיעה משתרע מהחלק האחורי ימני של רכבו, בקרבת הפנס האחורי, ולאורך צד ימין, עד לדלת הקדמית, כעולה מתמונות ת/2. האופנוע של הנתבעת נזרק כתוצאה מההתנגשות, למרחק של כ-15-20 מ' והתפרק. לדבריו, כשהגיע לרמזור, לא עמד באדום אלא המשיך בנסיעה כיוון שהרמזור היה ירוק, ואילו הנתבעת נכנסה לצומת למרות רמזור אדום בכיוון נסיעתה, ולכן התנגשה בו. עוד העיד כי הבחין בנתבעת רק ברגע ההתנגשות, שכן לא הסתכל שמאלה או ימינה, אלא הביט ישר קדימה. לבקשת הנתבעת סימן הנהג את מיקום התאונה על גבי תמונת הצומת נ/5, בנקודת ציון המצויה בסיום הצומת מכיוון נסיעתו.

לתמיכה בטענותיה הגישה התובעת את הודעת הנהג ת/1, שם מסר כי נסע באור ירוק ואילו הנתבעת יצאה מרמזור שמאלה בנתיב ימין.

בנוסף, הוגשה הודעה על ת.ד במשטרה ת/3, שם מסר הנהג כי נסע ישר באור ירוק, כשרכב לפניו ורכב מאחוריו. הנתבעת הגיעה מימין, "עקפה אותו" ופגעה ברכב התובעת, כאשר היה רמזור אדום לפנייה שמאלה בכיוון נסיעתה.

הוגשה הודעת הנהג במשטרה ת/4 שם מסר גרסה דומה לתוכן עדותו.

הנתבעת העידה כי נהגה על קטנוע, נסעה מכיוון תל אביב לכיוון ביתה, והתכוונה לפנות שמאלה מרחוב וולנברג לרחוב משמר הירדן. כשהגיעה לרמזור שבנתיב נפרד המצוי מימין לכביש, עצרה בעצירה מוחלטת למשך דקה או שתיים שכן הרמזור יחסית ארוך. הרמזור מיועד לפנייה שמאלה בלבד. כשהתחלף הרמזור, ראתה שאין מכוניות והחלה בנסיעה. בתחילת הצומת הגיח לפתע רכב והתנגש בה, היא עפה מהקטנוע על הגב, נגרמה לה פריצת דיסק ונלקחה לבית החולים באמבולנס. הנתבעת סימנה על גבי נ/5A את מיקום ההתנגשות על קו הכניסה מנתיבה לתוך הצומת, אך טענה כי כבר חדרה לתוך הצומת בעת שחלף שם רכב התובעת. כשעומתה עם הטענה שאילו כך אירע, היתה אמורה להתנגש בחזית הקדמית של רכב התובעת, בעוד שלמעשה התנגשה בצדו הימני, השיבה כי אין בכך כדי לשלול את טענתה שהוא נסע באדום, ולאחר מכן אמרה שאיננה יודעת לומר מי נכנס ראשון לצומת, היא או הרכב השני (עמ' 12 ש' 12). לדבריה, היו רכבים נוספים שהגיעו מאחוריה מכיוון נסיעתה, והיא כמעט נדרסה כי הרכבים מאחוריה התחילו לנסוע לכיוונה כששכבה על הכביש. כשנשאלה האם אין משמעות הדבר שהחלה לנסוע בעוד יתר הרכבים עומדים, בטרם התחלף הרמזור, השיבה שהרכבים החלו בנסיעה איטית כולם. לעניין הנזקים, העידה כי נגררה על רכב התובעת, והועפה על הכביש. הקטנוע שבו נהגה היה "טרקר" ששוויו כ-1800 ₪ ולא היה ברשותה ביטוח צד ג'. בסיום עדותה מסרה כי היתה עדת ראיה לתאונה שמסרה לה את פרטיה, אך נודע לה מן המשטרה כי העדה מסרה למשטרה, שלא ראתה דבר.

מטעם הנתבעת הוגש דו"ח על נפגע באמבולנס נ/2, לצורך אמירתה בפני נציג מד"א כי "רכב פגע באופנוע שלה".

הוגשה הודעת הנתבעת במשטרה נ/1 שם מסרה כי עמדה ברמזור אדום וכשהתחלף התחילה בנסיעה רצופה לתוך הצומת ואז הגיח רכב התובעת והיא התנגשה בצד ימין שלו, כשהיא בתחילת הצומת. לטענתה, לא ראתה את הרכב הפוגע עד רגע ההתנגשות.