קשר רנטאקר בע"מ נ' עיריית רמת גן

לפניי בקשה מטעם התובעת לקבוע בשלב דיוני מקדמי זה שבו מצוי התיק (טרם נערכה בו כל ישיבה וטרם נשמעו בו ראיות) כי נטל הוכחת היעדר התרשלות עבר לנתבעת עפ"י הוראות סעיף 39 לפקודת הנזיקין, משעילת התביעה היא נזק אש לרכב התובע שמקורה בחפץ שמצוי באחריות הנתבעת.

לאחר עיון בבקשת התובעת, בתגובת הנתבעת ובתשובה לתגובה, כמו גם בכל מסמכי התיק, אני מוצא לדחות הבקשה ואף לקבוע כי לא היה כל מקום להגשתה.

בהחלטתי הראשונית מיום 27.3.17 רמזתי לצדדים כי קיימת בעיה בעיתוי הבקשה וביקשתי מהם "להתייחס בדבריהם גם לשאלה, האם עפ"י הדין ניתן וראוי להכריע בשאלת נטל ההוכחה בשלב מקדמי של הדיון או רק בתום המשפט, גם בשים לב להלכות ביהמ"ש העליון". הנתבעת, בתגובתה לבקשה, התייחסה בלקוניות לדבר כשכתבה בסוף התגובה כי היא סבורה "שהמקום להכרעה בשאלה הינו בתום ההליך" (ללא כל נימוק ואסמכתא), ואילו התובעת, בבקשתה ובתשובתה לתגובה, התעלמה לחלוטין מהדבר!

ראוי להבהיר לצדדים, שמצאו בדבריהם לנתח את ההלכות הכלליות הנוגעות לנטל ההוכחה, כי בפסיקה עקבית וידועה של ביהמ"ש העליון נקבע מפורשות, ששאלת העברת נטל ההוכחה עפ"י פקודת הנזיקין מוכרעת (אם בכלל) רק בתום המשפט, משמע בשלב הדיוני שבו פרושה לפני ביהמ"ש כל התשתית הראייתית כולה (שהוצגה ע"י כל בעלי הדין). בשלב זה, ייתכן שכלל לא יזדקק ביהמ"ש לשאלת העברת הנטל (ויש לשאוף לכך שלא יזדקק לה), שהרי אפשר שדי יהיה בראיות הקיימות כדי לקבוע ממצאים פוזיטיביים לכאן או לכאן, ואם לא יהיה די בראיות (במקרה של "ספק שקול"), כי אז תיבחן שאלת העברת הנטל באותו שלב, וראוי להבהיר כי גם לצורך קביעה שנטל ההוכחה עבר על ביהמ"ש לבחון את מכלול התשתית הראייתית, ולכן לא די בעיון בכתבי הטענות ובטיעונים משפטיים מלומדים של הצדדים. ראו בעניין זה את ההלכה הברורה שנפסקה ברע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז-מפעל תחבורה בע"מ (פורסם בנבו, 5.5.13), שם נקבע במפורש שאל לה לערכאה הדיונית לקבוע מראש, בשלב דיוני מקדמי כבענייננו, אם נטל ההוכחה עבר אל הנתבעת אם לאו.

סיכום

הבקשה נדחית.

משלא ביקשה הנתבעת לחייב את התובעת בהוצאות ההליך, לא תחויב התובעת בהוצאותיו.

יוער, כי התובעת, בבקשתה, הרחיבה לכאורה את חזית הטיעון שעולה מקריאת כתב התביעה, בכך שביססה את בקשתה על טענה חלופית בדבר היות הנתבעת גם בגדר "שומר שכר", ובשלב זה רק אציין הדברים.