תא"מ 7278-10-15 אלדן תחבורה בע"מ נ' צימרמן ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 23.03.2015, בין כלי רכב, מ"ר 27-583-78 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 50-636-31, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם התאונה אלא לעניין נסיבות קרות התאונה, קרי בשאלת האחריות לקרות התאונה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוגשו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועד ראייה נוסף מטעם הנתבעים שישב ברכב הנתבעים בעת התאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, לרבות מוקדי הנזק ברכבים המעורבים בתאונה ובכלל זה התמונה שצורפה לתיק לאחר הדיון, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותו של נהג רכב הנתבעים לתאונה תעמוד על שיעור של 60% ואילו אחריותו של נהג רכב התובעת לתאונה תעמוד על שיעור של 40%.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה משכנעת יותר על פני גרסתו של עדי הנתבעים.

שוכנעתי כי בעת המגע בין הרכבים רכב הנתבעים היה בנסיעה לאחור ואילו רכב התובעת עמד כחלק משלבי תמרון רכבו על מנת לבצע פניית פרסה.