תא"מ 7182-05-14 אבו ג'בל ואח' נ' מדינת ישראל

1.בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מהתנהלות המשטרה

באירוע שארע ביום 11.7.10 בקרבת עסק התובע שהינו קונדיטוריה וייצור ממתקים (להלן: "החנות").

לטענת התובע, במועד כאמור, במהלך חיפוש שערכו שוטרים בבית השכן לחנות, עשו רעש רב בשכונה, התקהלו במקום אנשים רבים. השוטרים זרקו על האנשים בבית גז מדמיע ורימוני גז. בחוץ היה עשן שהתחיל להיכנס לחנות כתוצאה מהגז. התובע טען כי בעקבות הסכסוך בין המשטרה לשכן, נגרם לו נזק רב: אבנים נזרקו לחנות, חלון הווטרינה נשבר, זכוכית דלת הכניסה נשברה, השילוט בחוץ נשבר ואף בתוך החנות שתי חלונות מזכוכית נשברו "מה שגרם שכל הממתקים הפכו לבלתי ראויים למאכל, שמשות העסק נופצו, כמו כן תכולת העסק הושחתה כליל".(מתוך סעיפים 5-6 לתביעה). לטענת התובע, כמפורט בסעיף 6 לתביעתו, אנשים שברו את דלת הכניסה של החנות כי חשבו שהוא מחביא שוטרים בחנות.

לטענת התובע ,נטל ההוכחה רובץ לפתח הנתבעת מכוח הכלל של הדבר מדבר בעדו והנזקים נגרמו בגין פעילות המשטרה והחיפוש בבית השכן וכתוצאה מחדירת רימון הגז לחנות.

התובע טען כי המשטרה לא פעלה באופן סביר, התרשלה במעשיה ולפיכך, אחראית לפיצויו בגין נזקיו.

התובע צירף חוות דעת שמאית על פיה הוערכו הנזקים לחנות ולתכולה בסכום של 20,350 ₪ וכן תבע שכ"ט שמאי והפסד הכנסה.

2.הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות. הנתבעת הבהירה כי הכוח המשטרתי הגיע למקום לביצוע חיפוש ע"פ צו שיפוטי ואולם, החלה תסיסה בכפר, התקהלות אסורה והתפרעות רבת משתתפים. הנתבעת תיארה כיצד התבצרו השוטרים בבית החשוד שעות ארוכות, כשהמתפרעים פרצו לניידות משטרה שחנו ברחוב, גנבו ציוד וגרמו נזק רב. הנתבעת טענה כי גם כוח חילוץ שהוזעק למקום, הותקף ע"י המתפרעים ולכן אולצו השוטרים להשתמש באמצעים שונים לרבות גז מדמיע ורק כעבור 3 שעות ניתן היה לחלץ את השוטרים בסיוע מכובדי הכפר.

הנתבעת הפנתה לכך שאחד המתפרעים אף הורשע בהמשך, בין היתר, בגרימת נזק במזיד לחנות באמצעות בעיטה בחלון הזכוכית והודה כי הוא ומתפרעים אחרים חשבו שהתובע מסתיר שוטרים בחנות. הנתבעת טענה כי האחריות לנזקים מוטלת על המתפרעים ולא עליה.

הנתבעת הכחישה קיום הכלל הדבר מדבר בעדו בנסיבות, הכחישה גרימת הנזקים ע"י השוטרים וטענה כי נגרמו ע"י המתפרעים. הנתבעת טענה כי השימוש בגז מדמיע נעשה עקב סכנה ממשית לחיי השוטרים והם נקטו באמצעים סבירים בנסיבות.

בנוסף הכחישה הנתבעת את גובה הנזק וטענה לאשם תורם של התובע אשר בחר להשאיר את החנות פתוחה ולהכניס לתוכה אנשים, דבר שגרם למתפרעים לחשוב שיש בחנות שוטרים.

3.מטעם התובע העידו: התובע, מר רומי חי עומי (להלן: "רומי") ומר אבו גוש עאדל (להלן:"עאדל"). מטעם הנתבעת העיד מר חכמאת אבו ג'בל אשר הודעה שמסר במשטרה הוגשה (להלו :"חכמאת") וכן מר אלמוג רונן (להלן: "רונן").

דיון

4.לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני, התרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדויות העדים שהעידו בפני ושקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.