תא"מ 71486-11-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פרחוטדינוב

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 16.2.16 ברמת ישי.

2. לטענת התובע, רכב הנתבעת עמד בשול הדרך, השתלב לדרך בחוסר שימת לב, ו/או לא נתן זכות קדימה לרכב התובעת, וכתוצאה מכך פגע ברכב התובעת עת זה נסע בנתיבו כדין.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה שעמדה עם רכבה בשול הכביש, על מנת להוריד את בעלה. הנתבעת שביקשה להתחיל בנסיעתה, אותתה כדין, הביטה במראות, ראתה כי הנתיב פנוי וסובבה את ההגה שמאלה על מנת להתחיל בנסיעה. אז הגיח מצד שמאל רכב התובעת במהירות מופרזת ככל הנראה כדי להתחמק ו/או לסטות מרכב הנתבעת וכך גרם לתאונה.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נסע בנתיבו במהירות נורמטיבית שכן תנאי הדרך במקום אינם מאפשרים נסיעה במהירות גבוהה, כשלפתע חש במכה בחלקו האחורי של רכבו. לאחר התאונה הבחין שרכב שהיה בשול הדרך יצא ופגע ברכבו. כשנשאל היכן עמדה הנתבעת, השיב שלא הבחין בה עומדת בשול קודם לקרות התאונה. בפני התובע הוצג טופס ההודעה שם נרשם שרכב שעמד בצד ימין החל לנסוע ללא איתות ונשאל האם זו גרסתו לתאונה וטען כי גרסה זו ניתנה יום לאחר התאונה ועל כן משקפת נכונה את הדברים.

5. הנתבעת העידה לפני שעמדה בצד הדרך לאחר שהורידה את בעלה מהרכב לעבודה. הנתבעת טענה שאותתה שמאלה, הסתכלה במראות ובטרם החלה לנסוע חשה שפשוף ברכבה. הנתבעת טענה שלא הבחינה בו קודם לקרות התאונה וזאת לאור מהירות נסיעתו הגבוהה. כשנשאלה כיצד יודעת שנסע במהירות גבוהה אם לא הבחינה בו והשיבה שהיא מסיקה זאת מעוצמת המכה. בנוסף, טענה שהנהג ברכב התובעת לא שם לב לכך שאותתה וביקשה להשתלב בכביש. הנתבעת לא ידעה להשיב מדוע אם עמדה בעת התאונה רכב התובעת נפגע מאחור ולא מקדימה. הנתבעת הודתה שהסכימה לשלם לנהג כסף כפשרה לסיום התיק.

בעלה של הנתבעת, העיד שהיה בתוך הרכב בעת התאונה, אשתו ביקשה להתחיל בנסיעה, סובבה את גלגלי הרכב שמאלה, ובטרם החלה לנסוע פגע בהם רכב התובעת. הבעל חזר בעדותו שלוש פעמים על כך שהיה ברכב בעת התאונה אך טען שאח"כ הלך מהמקום מאחר לא היה לו זמן להתעסק בהחלפת הפרטים שכן מיהר למקום עבודתו. בחקירתו הנגדית נשאל מדוע אשתו החלה לנסוע אם ביקשה להוריד אותו בעבודה, והוא חזר וטען שלא הספיק לרדת מהרכב. רק לאחר שנשאל שוב מדוע החלה האישה בנסיעה עם טרם ירד מהרכב, חשב לרגע הודה שטעה ותיקן את תשובתו לכך שעמד ליד הרכב.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסת התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של הנהג ברכב התובעת והיא מהימנה בעיני. הנהג חזר בעקביות על גרסתו לפיה נסע בנתיב נסיעתו כדין במהירות סבירה ולפתע נפגע ע"י רכב שעמד בצד, החל בנסיעה ופגע ברכבו. גרסת הנהג קיבלה דווקא תימוכין מגרסת הנתבעת ובעלה שהודו שרכבם אכן עמד בצד הדרך וביקש להתחיל בנסיעה.

לא מצאתי מקום לקבל את גרסת הנתבעת לפיה טרם החלה בנסיעה וכי בעת התאונה עמדה במקום, וזאת מהטעמים הבאים: