תא"מ 7115-02-12 מ.ג.ע (יוגב) בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

מבוא

1. לפניי תביעה להחזרים כספיים בגין פרמיות ביטוח שנגבו, כנטען, ביתר.

   התובעת, חברת מ.ג.ע. (יוגב) בע"מ (להלן: "התובעת"), היא חברה העוסקת בביצוע עבודות אינסטלציה ומשמשת כקבלן משנה במיזמי בנייה שונים. במסגרת זו, ועל פי החוזים שבהם התקשרה מול הקבלנים הראשיים, מחויבת התובעת לבטח עבודותיה בפרויקטים בביטוח מסוג "ביטוח עבודות קבלניות". לצורך כך, ביטחה עצמה התובעת בחברת הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת"), בפוליסות שנתיות, החל מיום 1.3.2007.

   טענות התובעת

2. להלן טענות התובעת הנוגעות לפוליסות שרכשה מהנתבעת:

   • הפוליסה הראשונה, אשר תוקפה מיום 1.3.2007 ועד ליום 29.2.2008 (להלן: "הפוליסה הראשונה") – הפרמיה בגין פוליסה זו הייתה על סך 38,926 ₪. אף שבכתב התביעה טענה התובעת כי שילמה בגין פוליסה זו 45,147 ₪, אזי בפועל, כעולה מסעיף 8 לתצהיר מנכ"ל התובעת, מר פנחס יוגב (להלן: "מר יוגב"), הסכום ששולם עמד על סך 39,374 ₪ בלבד. לטענת התובעת, עומדת לה יתרת זכות בגין הפוליסה הראשונה בסך 448 ₪.

   • הפוליסה השנייה הונפקה ביום 1.3.2008 (להלן: "הפוליסה השנייה") – לטענת התובעת, הנתבעת הנפיקה את הפוליסה הזו על דעת עצמה, ומבלי שהתבקשה לעשות כן. התובעת טוענת, כי כאשר הודיעה לה הנתבעת על הנפקת הפוליסה, ביטלה את הפוליסה.

   • הפוליסה השלישית, אשר תוקפה הינו מיום 14.9.2008 ועד ליום 31.8.2009 (להלן: "הפוליסה השלישית") – לטענת התובעת הפרמיה בגין פוליסה זו הייתה על סך 31,752 ₪ והתובעת שילמה סכום של 22,226 ₪. לטענת התובעת, הנתבעת ביטלה הפוליסה עוד באותו היום בו הנפיקה אותה, וזאת על דעת עצמה של הנתבעת ומבלי לידע על כך את התובעת. לפיכך, טוענת התובעת כי בגין הפוליסה השלישית, עומדת לתובעת יתרת זכות בסך 22,226 ₪.

   • הפוליסה הרביעית, אשר תוקפה אף הוא כתוקפה של הפוליסה השלישית, דהיינו מיום 14.9.2008 ועד ליום 31.8.2009 (להלן: "הפוליסה הרביעית") – לטענת התובעת הפרמיה בגין הפוליסה הייתה על סך 43,091 ₪ והתובעת שילמה סכום של 20,514 ₪.

   • הפוליסה החמישית, אשר תוקפה הינו מיום 1.9.2009 ועד ליום 31.8.2010 (להלן: "הפוליסה החמישית") – לטענת התובעת, פוליסה זו לא הונפקה על ידי הנתבעת למרות דרישתה של התובעת. אשר על כן, ערכה התובעת פגישה עם סוכן הביטוח, מר מאיר טולדנו (להלן: "מר טולדנו"), אשר שימש כנציג התובעת בכל תקופת התקשרותה עם הנתבעת. לטענת התובעת, על פי חישוב שערך מר טולדנו, הפרמיה עבור הפוליסה החמישית הייתה על סך 12,117 ₪. יחד עם זאת, טוענת התובעת כי מר טולדנו מצא כי התובעת שילמה ביתר עבור הפוליסה הרביעית, שכללה פרויקט שלא אמור היה להיכלל בה, ועל כן יש להפחית מפרמיית הפוליסה החמישית סכום של 2,912 ₪. זאת, טוענת התובעת, אף ללא יתרת הזכות שנשארה לתובעת מהפוליסות הקודמות בסך 97 ₪, אשר לא הוכנסה לתחשיב. התובעת טוענת כי שלחה לנתבעת שיק על סך 9,205 ₪ בעבור הפוליסה החמישית, וכן בקשה מהנתבעת כי תתקן היקף הפרויקטים הנכללים בפוליסה מ-15,000,000 ₪ ל-4,039,000 ₪. לטענת התובעת, חרף העובדה כי השיק נפרע על ידי הנתבעת בתאריך 21.1.2010, ואף לאחר ניסיונות הידברות רבים, נמנעה הנתבעת מלהנפיק הפוליסה. על כן, מחוסר ברירה, נאלצה התובעת, כך לטענתה, לשלם לנתבעת תשלום נוסף על סך 5,882 ₪. לטענת התובעת, רק לאחר מכתב דרישה שני ממר טולדנו לנתבעת, בתאריך 21.2.2010, הוברר למר טולדנו כי הנתבעת הנפיקה הפוליסה אך ביטלה אותה החל מיום 25.2.2010, זאת בניגוד לחוק ותוך הפרת התחייבויותיה החוזיות לתובעת. מר יוגב טוען כי ידע על דבר הנפקת הפוליסה וביטולה רק בתחילת שנת 2011.

     לטענת התובעת, כתוצאה מאי הנפקת הפוליסה החמישית, נגרמו לתובעת נזקים כבדים לשמה הטוב ולמוניטין שלה מאחר ולא עמדה בהתחייבותה כלפי יזמי הבנייה לבטח עצמה בביטוח עבודות קבלניות. בנוסף, טוענת התובעת כי בשל התנהלותה של הנתבעת, נגרמו לתובעת הפסדים כספיים כתוצאה מפגישות רבות עם מר טולדנו, שיחות רבות ומשלוח מכתבים לנתבעת על מנת לקבל הפוליסה החמישית. התובעת מעריכה גובה הנזק בגין כל אלה בסך 50,000 ₪.