איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' גולן ואח'

1.התובעת 1 הינה חברת ביטוח, אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה ביטחה את רכב מ"ר

77-649-01, שהיה נהוג ע"י תובע 2.

2.נתבע 1 היה במועדים הרלוונטיים לתביעה, הנהג ברכב מ"ר 87-103-01. נתבעת 2 הינה חברת אוטובוסים, שבבעלותה היה רכב זה.

3.על פי האמור בכתב התביעה, ביום 6.10.16 רכב התובעים נסע כדין בכניסה לירושלים. רכב הנתבעים סטה לפתע מנתיבו משמאל לרכב התובעים ופגע ברכב התובעים, לאורך כל הצד השמאלי.

4.בכתב ההגנה נטען כי רכב הנתבעים נסע כדין בנתיב השמאלי. רכב התובעות פגע בצידו הימני האחורי של רכב הנתבעים, מאחר וכנראה רצה לעקוף את האוטובוס של הנתבעת שנסע לפניו.

5.תובע 2, בעדותו בבית המשפט העיד כי עלה מהכניסה לירושלים לכיוון גבעת שאול, כשהוא נמצא בנתיב הימני הצמוד למדרכה. משמאלו נסע אוטובוס הנתבעים וגלש לתוך נתיב נסיעת רכב התובעים ופגע בצד שמאל של מכונית התובעים. נהג הנתבעים הסיע בנות, ואמר להם לאחר התאונה כי הוא התריע על כך, שהן מסתירות לו את המראה. כל הפגיעות הם מהתאונה נשוא תיק זה.

6.נתבע 1, מר מאיר גולן, העיד כי אסף בנות ברמות, כדי להסיען לבית יעקב בגבעת שאול. הוא נסע בנתיב הימני, בתחילת הרחוב ישנה תחנת אוטובוס שבה עמד אוטובוס וקלט והוריד נוסעים. הנתבע נסע בנתיב השמאלי והרגיש חבלה בדופן ימין ועצר את האוטובוס. בהודעה מפורטת לאגד לא הזכיר כי נהג הרכב הפרטי שוחח בטלפון. הנתבע יצא מהאוטובוס עם הטלפון ביד ומכאן הסיק הנתבע כי התובע התעסק בטלפון. הנתבע היה בנתיב השמאלי, בהמשך הדרך שבה הנתיבים מצטמצמים לנתיב אחד וצריך לעבור ימינה. במקום התאונה לא היתה לו אפשרות לעבור ימינה, כי אוטובוס עמד בתחנה. האוטובוס שעמד בתחנה היה בנתיב הימני והנתבע בנתיב השמאלי. ברגע שהחל לנסוע במקביל לאוטובוס שעמד בתחנה הוא חש בחבלה. הנתבע ראה את רכב התובע רק לאחר התאונה. באוטובוס היו בנות, שאמרו כי האוטובוס היה מלא. אף אחת מהן לא מסרה עדות.

7.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהן ושמעתי את העדים, מצאתי כי גרסת התובע היתה קוהרנטית והצביעה על כך שהוא נסע בנתיב הימני ואוטובוס הנתבעת שנסע בנתיב השמאלי פגע ברכבו.

אם היה אוטובוס בתחנה העלה והוריד נוסעים לא היה מקום לעקוף את האוטובוס מהנתיב השמאלי.

נהג הנתבעת העיד כי האוטובוס היה מלא בנערות שהסיע לבית ספרן וחלקן אף עמדו כי לא היה להן מקום לשבת. עובדה זו תואמת את עדות התובע, כי שמע שנהג הנתבעים נוזף בנערות על כי הפריעו לו לראות במראה. אותן בנות שחלקן היו עדות לאירוע לא הוזמנו להעיד.

8.לנוכח האמור, אני מגיע למסקנה כי נהג האוטובוס הוא זה שלא שם ליבו לנעשה בכביש, ולפיכך מוטלת עליו האחריות.