תא"מ 6943-12-13 פשוש פרימיום בע"מ נ' גלסטר ואח'

כללי

1.בפני תביעה שטרית, בגדרה דורשת התובעת לאכוף על הנתבעים לפרוע שיק: שיק מס' 0889486, ע"ס 2,882 ₪, ז.פ. 10.7.2013, משוך ע"י הנתבעת לטובת התובעת. השיק חולל לאחר שהנתבעת נתנה לבנק הוראת ביטול (ר' הודעת ביטול מיום 9.7.2013, נספח לתצהיר ההתנגדות של הנתבעת). השיק הוגש לביצוע בהוצל"פ. הנתבעת קיבלה רשות להתגונן (החלטת כב' הרשם י' ירמיהו מיום 23.7.2014).

2.בתצהיר ההתנגדות, הנתבעת טענה כדלקמן: "בתאריך 30.6.2013 ניתן צ'ק לחברת פשוש פרימיום בע"מ. מספר ימים לאחר מכן סוכם כי איננו מעונינים יותר בשירותיהם שכן העבודה לא בוצעה. על כן, בתאריך 2.7.2013 התקבלה אצלנו חשבונית זיכוי על סך הסכום עליו התחייבנו, 2,882 ₪".

3.טענת ההגנה היא, אם כן, כפולה: נטען לכשלון תמורה ("העבודה לא בוצעה"), ובנוסף להסכמת התובעת לביטול השיק, המבוטאת בחשבונית הזיכוי.

4.התובעת ביקשה לדחות את שתי טענות ההגנה. מנהל התובעת טען כי "התובעת סיפקה את שירותי הפרסום אשר התחייבה להם" (ס' 8 לתצהירו של מר משה זוארץ). לענין חשבונית הזיכוי נטען כי היא הופקה בשוגג (ס' 13 לתצהירו). מר זוארץ טען: "לא היתה כל סיבה שהנתבעת תבטל את השיק. הנתבעת לא ביטלה את ההתקשרות ולא הודיעה על הפסקת ההתקשרות עם התובעת, והתובעת לא התחייבה להחזיר את השיק לנתבעת" (ס' 15 לתצהירו).

5.במישור הדיוני: מטעם התובעת הצהיר מר משה זוארץ, מנהל. מטעם הנתבעים הצהירה הנתבעת. המצהירים נחקרו. הצדדים סיכמו בעל-פה.

דיון והכרעה

6.בעלי הדין הם צדדים קרובים לשטר. על כן, יש להידרש למערכת היחסים החוזית שהולידה את השיק (דנ"א 258/98 צמח נ' שרשבסקי, פ"ד נה(4), 193 בע' 196). יושם אל לב כי נטל ההוכחה מוטל על הנתבעים, להוכיח את אחת מטענות ההגנה שהעלו כנגד ביצוע השטר. הלכה היא, כי מעת שהשיק נמסר, הרי שהוא מקים למושכו חבות שטרית לפורעו, וזאת אלא אם הצליח להעמיד טענת הגנה תקפה (סעיף 55(א) לפק' השטרות (נוסח חדש); וכן למשל: ע"א 358/80 קדש נפתלי מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' מושב שאר יישוב, פ"ד לז(3) 830 בע' 833-834; בע"מ 2126/09 פלוני נ' פלונית, מיום 3.9.2009 בס' 23 לפסק הדין; וכן ש' לרנר, דיני שטרות (תשס"ז) ע' 222).

7.להלן אדון בשתי טענות ההגנה כסדרן.

8.כשלון תמורה – בין הצדדים נחתם "הסכם התקשרות לפרסום ושיווק למגזר העיסקי", ביום 25.42013 (נספח 1 לתצהיר זוארץ). ההסכם נכרת לתקופה בת 6 חדשים (ס' 1.1). בגדרו של ההסכם, התובעת התחייבה לבנות לנתבעת תיק פרסום הכולל פרסום במגזין ההטבות של העסקים בישראל, חלוקת 300 פליירים ללוחות מודעות, ובנוסף חלוקת 15,000 שוברים לרכישה (כ"מתנה"). התמורה הכוללת העמדה ע"ס 8,646 ₪. הנתבעת מסרה לתובעת שלושה שיקים מעותדים ע"ס 2,882 ₪ כ"א: ליום 10.5.2013, ליום 10.6.2013, וליום 10.7.2013 – הוא השיק נשוא הסכסוך דנא (ר' צילומי השיקים בנספח 2 לתצהיר זוארץ). אין חולק כי שני השיקים הראשונים - כובדו.