חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"מ 68927-03-16 ששון נ' צאלח ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
68927-03-16
19.2.2017
בפני השופט:
עמית יריב

- נגד -
תובע:
עו"ד מנשה ששון
 נתבעים:
1. ז'ניט צאלח
2. טירן זכריה צאלח

עו"ד חנן חדד
פסק דין

 

  1. לפני תביעה לתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 38,500 ₪.

  2. התובע עו"ד מנשה ששון חתם עם הנתבעים ז'נט סלאח ובנה טיראן סלאח על הסכם שכר טרחה ביום 4.1.2009. ע"פ ההסכם, תמורת ייצוג הנתבעים בהליך לפינוי מושכר ישולם לששון הסכום שייפסק כשכר טרחה בפסק הדין, ותמורת ייצוג הנתבעים בתביעה הכספית באותו עניין ישולמו לעו"ד ששון 15% מהסכום שייפסק. כמו כן ישולמו לששון הוצאות ושכר טרחה שייפסקו בהחלטות הביניים. התובעים זכו בתביעות שלגביהם נחתם הסכם שכר הטרחה, הן בעילת הפינוי והן בעילות הכספיות, ונפסקו לטובתם סכומי כסף שונים הן בפסקי דין והן בהחלטות ביניים. שכרו של התובע בתביעות אלו, שלגביהם נחתם הסכם שכר טרחה, עומד על סך כולל של 19,588 ₪. כמה חודשים לאחר מתן פסק הדין הגיש התובע תביעה נוספת בשם הנתבעים, אשר לגביה לא נחתם הסכם שכר טרחה. בתביעה הנוספת זכו התובעים בסך של 83,400 ₪ ובשכר טרחה בסך 12,510 ₪ בתוספת מע"מ.

    טענות הצדדים

  3. התובע טען את הטענות הבאות:

    • לטענתו, בין הצדדים הוסכם על דחיית תשלום שכר הטרחה עד לאחר שהנכס יפונה ויושכר שוב כך שהנתבעים יוכלו לשלם את שכר הטרחה מדמי השכירות. תובע טוען כי לאור האמור, יש להתחיל את מרוץ ההתיישנות רק מ- 13.6.2010 אז פונתה הדירה. לטענת התובע לאחר שבין אחי הנתבעת התגלה סכסוך ביחס להשכרת הנכס וחל עיכוב בהשכרתו, הובטח לו ע"י הנתבעים כי יפצו אותו על העיכוב וכי בכוונתם למכור את הנכס ולשכור את שירותיו לצורך טיפול במכירת הדירה, אך דבר זה לא נעשה. התובע הציג שני מכתבי התראה ששלח בעניין החוב, הראשון מיום 18.6.2013 והשני מיום 12.8.2014 .

    • לטענת התובע, לא ניתן לפרש את ההסכם כאילו כוונת הצדדים הייתה שהכסף שישולם מותנה בגביה בפועל ע"י התובע משום שתנאי זה לא מוזכר כלל, ואדרבה, בסעיף 3 נכתב כי שכר הטרחה ישולם במלואו גם במקרה של פשרה או הפסקת הייצוג, משמע התשלום מוטל על הנתבעים ולא תלוי בגבייה.

    • לטענת התובע, אין להסתמך הסדרי תשלום בהליכים קודמים בהם ייצג את הנתבעים, שעה שמדובר על הליכים שהתקיימו בשנת 1986 עת היה עו"ד צעיר ותנאי התשלום בהם עבד היו שונים.

    • התובע טען כי המתווך שטיפל בהשכרת הנכס של הנתבעים טען בשעתו כי שוכר הנכס הוא אדם אמיד וכך חשבו הוא והנתבעים, ולכן לטענתו ההחלטה להגיש תביעה נוספת הייתה נכונה. לטענתו, רק בשנת 2011 נודע לו כי השוכר לשעבר הינו חייב מוגבל באמצעים.

  4. הנתבעים טענו כך:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>