תא"מ 67622-12-15 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' חלבי ואח'

1.תביעה לתשלום נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונתי מיום 18.7.15, בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

לפי גרסת נהג התובעת נסע כדין בכביש ראשי וכאשר הגיע לצומת יצא רכב נהוג ע"י הנתבע 1 מכביש צדדי, החוצה את דרכו, ופגע בו.

לפי גרסת הנתבע 1 עת עמד עם רכבו ביציאה מהכביש הצדדי הגיע רכב התובעת בכביש משמאלו ופגע בחלק הקדמי של רכבו.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, ומתוך מצרף הראיות והנסיבות כפי שבאו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי נהגי הצדדים אחראים להתרחשות התאונה באחריות משותפת, כאשר הנתבע 1 נושא באחריות המרבית להתרחשות התאונה, ובשיעור 70%, ונהג התובעת נושא באחריות לתאונה בשיעור של 30%.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

3.עיון בתמונות מקום התרחשות התאונה מלמד על קושי ממשי בקבלת גרסת ההגנה בכל הנוגע לטענה כי רכבם היה בעצירה מוחלטת בעת שהתרחשה, כשהוא כלל איננו בולט אל נתיב נסיעת רכב התובעת.

המקום בו עמד רכב הנתבעים כפי הנטען מתוחם כפי הנראה בתמונות (נ/2) במדרכה משני צדי הכביש ובאחד מצדדיו אף מצוי עמוד. בנסיבות אלה, כלל לא מתקבל על הדעת כי רכב התובעת הצליח לסטות למעשה אל מקום עמידתו הפנימי של רכב הנתבעים ולפגוע רק בו, מבלי להינזק כלל משפתיהן של המדרכות ומהעמוד, וגרסה זו נוכח תוואי הדרך אינה מסתברת.

יתר על כן, אף מוקדי הנזק אינם תומכים בגרסת ההגנה, שכן רכב התובעת נפגע בצדו הקדמי ימני ואין המדובר בפגיעת חזית, בעוד שברכב הנתבעים נצפית פגיעת חבטה ושבר, ולא פגיעות שפשוף כמצופה.

מנגנון הפגיעה הנצפה ברכבים מתאים למצב בו שני הרכבים היו בנסיעה בזמן המגע, כששניהם נכנסים אל תוך הצומת, אך נהג התובעת מקדים במידת מה את הנתבע 1.

4.הנתבע 1 הודה בעדותו כי המדובר בכביש צדדי ואישר כי מי שיוצא מכביש זה אינו יכול לעשות כן מבלי לעצור. בכך אישר הנתבע 1 את עדות נהג התובעת בדבר תוואי הדרך הכללי במקום.