תא"מ 67103-06-16 ברסאנו נ' קצ'ינובסקי
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
67103-06-16
3.7.2016 |
|
בפני השופט: אריאל צימרמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש: שלמה ברסאנו |
משיבה: סבטלנה קצ'ינובסקי |
| החלטה | |
|
בקשה לסעד "זמני" של "מתן כניסה לחצרים ולתפיסת רכושו וציודו האישי של התובע". זאת בגדרי תובענה לצו עשה קבוע, "המורה על מתן כניסה לחצרים ולתפיסת רכושו וציודו האישי של התובע". הבקשה לסעד זמני היא הנתונה להכרעתי, ודינה דחייה על אתר.
ברקע הדברים: מערכת יחסים בלתי נהירה, שמכתבי הצדדים מימים 1.3.16 ו-20.3.16 שצורפו לכתב התביעה מגלים את התייחסותם השונה של שני הצדדים זה לזה: המבקש מגדיר עצמו כמי שברחמנותו סייע למשיבה במציאת דירה שאז עבר להתגורר עמה תוך שהביא למקום מטלטלין; המשיבה גורסת כי הלה ניצל אותה כספית תוך מתן הבטחות סרק, לא הביא דבר ורק נטל ממנה כספי עתק. זה דרש 20,000 ₪ פיצוי; זו דרשה 200,000 ₪ פיצוי, הכל בחילופי המכתבים בסיוע באי כוחם, לפני חודשים ארוכים. לא ארחיב, ונסתפק בהגדרת מערכת היחסים שבין הצדדים בלתי שגרתית ומעלת תהיות.
ועתה: המבקש מביע חשש שעם סיום הסכם השכירות הנוכחי שלה באוגוסט הקרוב, תיטול המשיבה את מטלטליו ותעשה בהם דבר מה. מכאן הבקשה לצו עשה, ולצו זמני. דין בקשה זו לסעד זמני להידחות מכל וכל ובלא צורך בתגובה.
ראשית, דיונית, לא ברור טיב הבקשה. אין מתירים לבעל דין אחד להיכנס לחצריו של בעל דין אחר, וליטול משם חפצים כחוכמתו. סעד כזה יכול שיינתן למינוי כונס נכסים זמני, בדרך המקובלת בדין. למעלה מן הצורך: אפילו היה מתבקש סעד כדבעי של מינוי כונס נכסים זמני, הרי שניכר כי המקרה דנן אינו נמנה עם החריגים שבהם ממנה בית המשפט כונס נכסים זמני.
שנית, מדובר בבקשה הבאה בגדרי תובענה שסיכוייה אינם נחזים גבוהים, לעת הזו. דומה כי המבקש יתקשה להצביע על ריבוי מקרים בפסיקה שבהם נתבקש וניתן סעד של היתר לכניסה לחצריו של אחר לצורך נטילת מטלטלין.
שלישית, מדובר בצו זמני הזהה בכל לזה הקבוע, ולא זה המקרה שבו יינתן.
רביעית, מדובר באופן מובהק במקרה שבו ראוי ראשית לברר את הטענות, לאפשר מהלכים דרסטיים רק לאחר מכן.
חמישית, מאזן הנוחות ודאי אינו נוטה לטובת המבקש. חשש הוא חשש כן כי המשיבה תעשה דבר מה עם מטלטליו הנטענים, אזי אם באה כבר דרישתו ביום 1.3.16 למשיבה במכתב עו"ד וטרם פניה לערכאות, ככל הנראה חשש זה אינו עז. לא ברור גם מדוע דווקא סיומו הנטען של הסכם השכירות של המשיבה בדירתה הוא המציב את מטלטליו הנטענים של המבקש בעמדת סכנה מיוחדת. ודוק: מובן שאין לדעת אם המבקש יזכה בכל מטלטליו; אפשר שיאבדו, אין לדעת (ואפשר שמעולם לא היו שלו, אף זאת אין לדעת). אולם רווח והצלה למבקש, שהביא את המטלטלין והותירם בנסיבות עלומות, לא יבוא לו מעתירה לצווים "זמניים" מבית משפט זה.
שישית, השתהות יוצאת דופן, שמעימה מן הצורך הנחזה של המבקש בצו המבוקש בבחינת צו זמני.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|