תא"מ 6702-11-12 ישיר איי די איי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ביג ואח'

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב בבעלות התובעת 2, המבוטח ע"י התובעת 1, עקב תאונה מיום 31/01/10.

בעת התאונה נהג הנתבע 1 על רכב המורכב מגורר ונגרר, כאשר אין חולק כי בעת נסיעתו לאחור פגע הנגרר ברכב התובעת 2.

1.הנתבע 2 הינו הבעלים של הרכב ומעסיקו של הנתבע 1. הנתבעת 3 (להלן : "הנתבעת" ) הינה מבטחת הנגרר. הרכב הגורר לא היה מבוטח בעת התאונה מפני אחריות לנזקי צד ג'.

הנתבעים 1 ו – 2 אינם חולקים על אחריותם להתרחשות התאונה, אך טוענים כי, משפגע הנגרר ברכב התובעת 2, הרי על מבטחתו, הנתבעת, לשאת בפיצוי המלא לתובעים.

2.הנתבעת טוענת כי יש לחייבה בגין מחצית הנזק בלבד בהיותה מבטחת הנגרר בלבד, ואילו על הנתבעים 1 ו – 2 יש להטיל חיוב בגין המחצית האחרת. הנתבעת אף הגישה הודעת צד ג' כנגד הנתבע 2.

3.התובעות טוענות כי יש לחייב את הנתבעים כולם בפיצוין בגין מלוא הנזק וכי חלוקתו בין הנתבעים לבין עצמם איננה מעניינן של התובעות.

4.יצוין כי הנתבעים 1 ו - 2 אינם מיוצגים ע"י עו"ד. הגם שהנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה, הוא התייצב לדיון שנערך במעמד הצדדים והוסכם כי טענותיו בדיון ישמשו ככתב הגנה מטעמו. הנתבע 1 הודיע כי הוא אף מצטרף לטענות ההגנה כפי שהועלו ע"י הנתבע 2.

5.במהלך הדיון הוסכם כי יינתן כנגד הנתבעת פסק דין חלקי בגין חיובה במחצית מנזקי התובעות. כמו כן הוסכם כי הצדדים יסכמו טענותיהם בשאלה השנויה במחלוקת.

6.התובעות טענו בסיכומיהן כי הנתבעת לא צרפה את פוליסת הביטוח שהנפיקה לנגרר ולא הפנתה לחריג בפוליסה המחריג את הכיסוי הביטוחי לכדי מחצית מהנזקים שנגרמים, מקום בו הנגרר מחובר לגורר. הנגרר הינו כלי רכב לכל דבר וענין. למרות שהנהג יושב פיזית בגורר, הרי הוא משמש נהג של שני כלי הרכב ביחד ושל כל אחד בנפרד. התובעות אף הפנו לפסקי דין לביסוס עמדתן זו.

7.הנתבעת טענה בסיכומיה כי קיימת גישה אחרת בפסיקה המחייבת את הנגרר בפיצוי בגין מחצית הנזק בלבד, בהיותו פסיבי, ובתי המשפט חילקו את האחריות באופן שווה בין מבטחת הנגרר למבטחת הגורר, שעה שמדובר בשני כלי רכב שונים. במקרה דנן, בהעדר ביטוח לגורר, יש לחייב את הנתבע 2 אישית.

8.הנתבעים 1 ו – 2 לא הגישו עד כה סיכומים בשאלה השנויה במחלוקת, אך טענו טענותיהם בענין זה בדיון שנערך בפני וכמפורט לעיל.

9.עיון בפסיקת בתי המשפט לענין אופן חלוקת האחריות בין גורר לנגרר מעלה כי יש הסבורים שעל מבטחת הגורר לשאת לבדה במלוא הנזק, שכן הנהג יושב בגורר, שולט עליו ומבצע את הנהיגה הרשלנית, בעוד הנגרר פסיבי (ראה למשל ת"א (ת"א) 93291/00 בטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' מכלוף בלוואה ואח', ת"א (ת"א) 66183/03 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נידאל ואח', תא"מ (כ"ס) 24528-05-13 אורלי ליס בע"מ נ' חייק ואח').

לעומתם, יש הסוברים כי יש לחלק את האחריות בין הגורר והנגרר, שכן הנהג אמנם יושב בגורר, אך אחריותו משתרעת על הגורר והנגרר גם יחד, ויש לראותו כנוהג בו -זמנית בגורר ובנגרר (ראה למשל תא"מ (ת"א) 47991/08 קשר ליס קאר נ' נוסם ואח', ת"א (מרכז) 7301-05-09 חאג' יחיא סאמר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, ת"א (ת"א) 21367/05 אלטורי איבראים חסין נ' עטא ואח', תא"מ (י-ם) 25119-11-11 עבד אל כרים מנאסרה נ' סעדון את פדידה בע"מ ואח').

למרות קיומן של שתי גישות, כאמור, בפסיקת בתי המשפט, נראה כי מרבית השופטים אימצו את הגישה השניה. מצטרפת אני לדוגלים בגישה זו, וזאת בהעדר תניית פוליסה ספציפית או גורמים אחרים ייחודיים, שיהיה בהם כדי להשפיע על קביעה זו, בנסיבות כל מקרה לגופו.

10.במקרה דנן, הנתבעת לא הראתה תנייה ספציפית בפוליסה שיהיה בה כדי לשנות מהמסקנה האמורה. התאונה התרחשה תוך כדי נסיעה לאחור. הנהג ישב בגורר ושלט הן על נסיעת הגורר והן על נסיעת הנגרר. אלמלא נסע לאחור ואלמלא חיבורו של הנגרר לגורר, יכול כי התאונה לא היתה מתרחשת. הנה כי כן, לא ניתן להפריד בין "מעשה" הגורר ל"מעשה" הנגרר בעת התרחשות התאונה ויש לראות בשניהם כ"מעוולים במשותף" . דומני כי ההפרדה בין השניים הינה הפרדה מלאכותית. אם לא תאמר כן הרי כיסוי ביטוחי לנגרר יהיה רלבנטי רק מקום בו הנגרר חונה או ניתק מהגורר. כזאת לא הוכח בפני, וכאמור, פוליסת הביטוח של הנגרר אף לא הוגשה לתיק בית המשפט.

מכאן כי הנתבעים כולם אחראים, ביחד ולחוד, בפיצוי התובעות בגין נזקן המלא עקב התאונה. ביחסים בין הנתבעים לבין עצמם, הנתבעים 1 ו – 2 נושאים במחצית הנזק ואילו הנתבעת 3 תישא במחצית הנזק.

11.הנתבעים לא טענו כל טענה לענין הנזק הנתבע. התובעת צרפה לכתב תביעתה חוות דעת שמאי ואישורי תשלום.

12.לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעים 1 – 3 , ביחד ולחוד, לשלם לתובעת 1 סך 7,055 ₪ ולתובעת 2 - סך 999 ₪ בגין השתתפות עצמית, סך 135 ₪ בגין כינון וסך 690 ₪ בגין ירידת ערך. כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה מיום 14/10/10, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 17.7%.