תא"מ 66760-03-16 לביטוח בע"מ נ' רחל ואח'

 1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 26.05.2015, בין כלי רכב, מ"ר 62-050-78 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 12-768-17 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות קרות התאונה ולעניין היקף הנזק הנטען.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהג רכב התובעת והנוסעת שישבה ברכב הנתבעים לצדו של נהג רכב הנתבעים.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחות אותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה, נסיבות התרחשותה ולמוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעות יישא באחריות לקרות התאונה כאשר לנהג רכב התובעת אשם תורם בשיעור של 40%, שאינו מקים אחריות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.

5.1.אני מקבל את גרסתו של נהג רכב התובעת, לפיה התאונה ארעה בזמן שדלת נהג רכב התובעת הייתה פתוחה, שלא באופן מלא, בעת שרכב הנתבעות הגיח לצדה, כך שאיני מקבל את גרסתה הנתבעות, לפיה דלת נהג רכב התובעת נפתחה בזמן שרכב הנתבעות חלף לצדה.

חיזוק לכך אני מוצא בתמונות הנזק ברכב התובעת (ת/2).

5.2.כמו כן, התקפלות המראה הימינית של רכב הנתבעות, כפי שהעידה הנתבעת 1 בעדותה, מתיישבת עם המגע שבין מראת רכב הנתבעות לבין דלת נהג רכב התובעת.

5.3.יתירה מזאת, בתנאי דרך צרה שמשני צדי הדרך חונים רכבים, היה על נהג רכב הנתבעים להקפיד הקפדה יתירה לנהוג במהירות המתאימה לתנאי דרך אלו, ולהיות ער למתרחש מולו בכביש, על כל הפתעה שתבוא.