מצארוה דיואני נ' מעוז ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 16.1.2014 בכפר סבא. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 10,770 ₪, בגין שווי הרכב (הוכרז אבדן מוחלט) ושכר השמאי.

2.רכב הנתבעים פגע מאחור ברכב התובעת; רכב התובעת פגע מאחור ברכב נוסף ("הרכב הקדמי"). המחלוקת בין הצדדים היתה בשאלת סדר הארועים, דהיינו: אם הנתבעים פגעו ברכב התובעת לפני או אחרי שזה פגע ברכב הקדמי. מחלוקת זו הוכרעה בתא"מ 30000-09-14 (שלום פ"ת), שם תבעו בעלי הרכב הקדמי את התובעת כאן, והודעה לצד שלישי הוגשה נגד הנתבעים כאן. בהליך האמור נקבע, כי רכב התובעת פגע ברכב הקדמי ראשון, ואז נפגע מאחור על ידי רכב הנתבעים.

3.ברגיל, ממצא זה היה מוביל לתוצאה לפיה הנתבעים אחראים לנזק האחורי ברכב התובעת, אך לא לקדמי; אלא, שהמצב מורכב יותר, בשני אלה: ראשית, בהליך המקביל נקבע עוד, כי מעוצמת פגיעת רכב הנתבעים ברכב התובעת נהדף זה ופגע בשנית ברכב הקדמי, ובהתאם נקבע כי פגיעה שניה זו הביאה להחמרת נזקי הרכב, באופן שההודעה לצד שלישי שם התקבלה בשיעור של 15%. שנית, היקף הנזקים בשני המוקדים הוא 6,643 ₪ במוקד הקדמי, ו-10,154 ₪ במוקד האחורי, בעוד שווי הרכב הוא כ-11,025 ₪ בלבד.

4.עתה המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, אם פגיעת רכב הנתבעים ברכב התובעת גרמה לנזק כלשהו לתובעת, לאור טענת הנתבעים, כי כבר בפגיעת רכב התובעת ברכב הקדמי נגרם נזק כזה, שהיה מביא להשבתת רכב התובעת – דהיינו: לנזק המרבי האפשרי בתאונה זו, ופגיעת רכב הנתבעים בו, כמוה כדריסת פגר מת.

5.יוער, כי לאחר שניתן פסק-הדין בתיק המקביל ניתנה לצדדים הזדמנות להודיע כי הם מבקשים לשמוע עדויות גם בתיק שבפני, אך משלא הודיעו דבר, יש לתת פסק-דין על יסוד החומר שבתיק.

6.על פני הדברים, נדמה שיש לאמץ את המפתח שקבע בית המשפט בהליך המקביל, ולקבוע גם כאן, כי נזקי חזית רכב התובעת הוחמרו כתוצאה מהמפגש החוזר באחורי הרכב הקדמי – מפגש שנגרם בעטיו של רכב הנתבעים. בהעדר ראיה נוגדת – ובעניין זה הנטל הוא על הנתבעים – אני קובע כי נזקי חזית רכב התובעת הוחמרו בהיקף של 15%. משכך, הנזק שנגרם כתוצאה מפגיעת התובעת ברכב הקדמי הוא 5,647 ₪, שהוא 51.2% משווי הרכב.

7.מקובלת עלי טענת התובעת, כי ברמת נזק זו אין חובה להשבית את הרכב, ויש לצאת מנקודת הנחה (שוב, כל עוד לא הוכח אחרת, והנטל הוא על הנתבעים), כי התובעת היתה רשאית לתקן את רכבה (תוך הוצאת הסך של 5,647 ₪), ועל כן השבתתו היא פועל יוצא של פגיעת רכב הנתבעים ברכבה.

8.משכך, הנזק שנגרם לתובעת עקב הפגיעה בה הוא כשווי הרכב, בהפחתת הנזק שגרמה היא, דהיינו: 5,378 ₪. על סכום זה יש להוסיף את שכר השמאי, שכן אלמלי הפגיעה מאחור, לא היתה התובעת נדרשת לשכור את שירותיו כלל, שכן לצורך התיקון עצמו אין היא צריכה שמאי, אלא מוסך. יש על כן לפסוק לטובתה סך של 737 ₪, כשכר שמאי.

9.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 6,115 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.