תא"מ 6497-11-14 ירדני נ' בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ ואח'

בפני תביעה כספית, על סך של 11,811 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. יצוין, כי במקביל להליך זה מתנהל בבית משפט השלום בהרצליה הליך נוסף, תא"מ 44252-10-14, בו התובעת היא הנתבעת 1 שבפני והנתבעים הם התובע שבפני ומבטחתו.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, עם הנמקה קצרה, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

אין חולק כי התאונה ארעה ברחוב חד סטרי צר יחסית, בו חונות מכוניות משני הצדדים. רכב התובע חנה בצדו הימני של הכביש. רכב הנתבעים הגיע בנסיעה לאורך הכביש. הדלת האחורית-ימנית של רכב התובע נפתחה בשלב מסוים, וארע מפגש בין הפינה הימנית-קדמית של רכב הנתבעים לדלת רכב התובע. אין גם חולק, כי במושב האחורי של רכב התובע, ליד הדלת המדוברת, היה כיסא בטיחות של פעוט.

טענות התובע, בקליפת אגוז, הן כי פתח את דלת המכונית, כדי להכניס את בנו הפעוט לתוכה, וכשרכן פנימה כדי לחגור אותו כהלכה, בעוד דלתו פתוחה אל עבר הרחוב, שמע את הפגיעה. לדבריו, קודם לחציית הכביש אל מכוניתו, וקודם לפתיחת הדלת, וידא כי הכביש פנוי.

טענות הנתבעים, בקליפת אגוז, הן כי הדלת נפתחה בפתאומיות אל עבר רכבם החולף, ופגע בו. בהקשר זה התגלו מספר הבדלים בין גרסאות עדי הנתבעים. בעוד הנתבע 2, שנהג ברכב, טען שלא היה איש מחוץ לרכב, והדלת נפתחה מבפנים, טען הנוסע שישב לידו, כי ראה אדם רוכן אל תוך הרכב. שניהם מסכימים, עם זאת, כי לא ראו דלת פתוחה קודם להתרחשות התאונה. עד ראיה שלישי, שלא ישב ברכב, אלא ירד ממנו כעשרים מטרים לפני מקום התאונה, טען שהביט לכיוון המדובר, קודם להתרחשות התאונה, ולא הבחין בדלת פתוחה.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, דומה שקל לשחזר את סיפור המקרה: רכב הנתבעים עצר להוריד את הנוסע הנוסף, וחנה בימין הדרך. זהו כנראה הרגע בו ניגש התובע לרכבו ופתח את הדלת, ועל כן לא ראה רכב בכביש. רכב הנתבעים החל בנסיעה, ונהגה, הנתבע 2, לא הבחין בדלת הפתוחה, ופגע בה. יש לדחות את גרסתו, כי הדלת לא היתה פתוחה, נוכח תמיכת עדות הנוסע ברכבו בעדות התובע, ונוכח חוסר הסבירות של פתיחת הדלת מבפנים, מקום בו כיסא התינוק נמצא. ביתר העדויות וחומר הראיות אין ממצא העומד בסתירה לתסריט כפי שתואר.

הנתבע 2 אחראי עיקרי לתאונה, אולם התובע יצר מפגע בכביש, בניגוד להוראות תקנות התעבורה ובניגוד להתנהגות המצופה מנהג סביר. את האחריות יש לחלק בין הנהגים, וזאת בשיעור של 70:30 לחובת הנתבע 2, בהתחשב, בין היתר, במשנה הזהירות בו יש לנקוט בנהיגה בכביש צר במיוחד, וכן בפתיחת דלת לעבר כביש שכזה. שיעור הנזק אותו יש לחלק בין הצדדים הוא 11,311 ₪. לא מצאתי כי יש מקום לפסוק פיצוי נוסף עבור נזקים כלליים.

בהתאם, הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך כולל של 7,918 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום; וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ה, 31 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.