תא"מ 64969-01-14 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' פוזניאק ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך.

לאחר ששמעתי את מר פרץ מרדכי מטעם התובעות ואת הנתבע 1, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות הנזק לרכב התובעת 2 (מוצג ת/2) וביתר הראיות, אני סבורה כי האחריות לקרות התאונה נשוא הדיון רובצת על הנתבע 1, וזאת מכמה סיבות: ראשית, ראיתי להעדיף את עדותו הברורה, הרציפה והעניינית של מר פרץ מרדכי על פני עדותו של הנתבע 1. מר פרץ שכנע אותי בעדותו, במידת ההסתברות הנוהגת בהליך אזרחי, כי התאונה אירעה עת רכב הנתבעת 2 חנה כדין במגרש חניה, כאשר רכב הנתבע 1 נסע לאחור, ופגע בו בפינה הימנית קדמית. נחה דעתי, כי בזמן קרות התאונה, היה רכב התובעת 2 במצב של עצירה מוחלטת וכי מר פרץ לא נמצא בתא הנהג ברכב. קביעה זו נתמכת בעדות הנתבע 1, אשר העיד כי בעת קרות התאונה ראה את מר פרץ עומד מחוץ לרכב ולא בתא הנהג. שנית, הפגיעה ברכב התובעת 2, הינה פגיעה ממוקדת, מסוג מעיכה בפינה הימנית קדמית של הרכב. פגיעה מסוג זה תומכת יותר בגרסת התובעות באשר לאופן התרחשות התאונה, מאשר בגרסת הנתבעים. שלישית, הנתבעות נמנעו מלהגיש תמונות נזק ברכב הנתבע 1. כידוע, בחינת מוקדי הנזק ואופיים, ברכבים המעורבים בתאונה, יכולה להוות ראיית חיזוק למי מגרסאות הצדדים. אי הבאת ראיה רלבנטית יכולה להקים מסקנה ראייתית לחובת הצד הנמנע מהבאתה. לטעמי, זהו המקרה הנכון להחיל החזקה האמורה, בהיעדר הסבר סביר ומניח את הדעת לאי הצגת תמונות רכב הנתבע 1. רביעית, ניתוח התנהגות הצדדים לאחר התאונה תרמה לתחושת מר פרץ מרדכי, לפיה הנתבע 1 לקח אחריות לאופן קרות התאונה.

אשר על כן אני מקבלת את התביעה ופוסקת כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעות סך של 6,100 ₪ כאשר סכום זה צמוד מיום 30.1.14. כמו כן יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום האגרה בסך ששולם, שכר העדים כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,250 ₪.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ה, 14 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.