פינחס נ' כחלון

מונחת לפניי תביעה שטרית שעניינה שיק על סך 30,000 ₪ אשר הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל.

רקע הדברים 

1. תחילתו של הליך זה בבקשה לביצוע שטר שהגיש התובע כנגד הנתבעת בלשכת ההוצל"פ בפתח תקווה. המדובר בהמחאה בסך של 30,000 ₪ המשוכה מחשבון הנתבעת ובעלה, מר גולן כחלון, ומועד פירעונה 31.1.16 (להלן: ההמחאה). ההמחאה חוללה לאחר שהחשבון נסגר.

    

2. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטר וביום 5.7.18 ניתנה הרשות להתגונן בהתאם להסכמות בין הצדדים. לפיכך, התאימו הצדדים את כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר והוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמם.

    

3. טענות הצדדים התובע טוען, כי הוא הלווה לבני הזוג כחלון הלוואות בזמנים שונים ובסכומים שונים. כך, ביום 24.3.15 הלווה התובע לבני הזוג כחלון סך 5,000 ₪, באמצעות המחאה שהופקדה בחשבונם. זאת ועוד. ביום 26.3.15 נמסרה המחאה נוספת לבני הזוג כחלון, גם היא בסכום של 5,000 ₪, אשר אף היא הופקדה בחשבונם. בנוסף, הלווה התובע לבני הזוג כחלון סך 7,000 ₪, כאשר במעמד מסירתם ניתן שטר חתום המעיד על קיום ההלוואה בסכום זה. לטענת התובע, בהמשך, עם התפתחות היחסים, הלווה לבני הזוג כחלון סכומים נוספים, אשר הצטברו, ביחד עם הסכומים הקודמים, לסכום כולל של 30,000 ₪, אשר בגינו ניתנה המחאה נשוא התביעה.

    

4. הנתבעת טוענת, כי בינה לבין התובע אין כל היכרות. על פי הטענה, בין התובע לבין בעלה, מר גולן כחלון, התקיים שיתוף פעולה עסקי, אלא שמהר מאד הסתבר כי התובע אינו עומד בהתחייבויותיו, וכי אין בכוונתו לשלם למר כחלון את שכרו ורווחיו בגין העסק. נטען, כי ההמחאה נשוא התביעה ניתנה לתובע במסגרת היחסים העסקיים בין הצדדים, וזאת לאחר שהתובע טען כי הוא צריך המחאה להוכחת פרטי חשבון בנק לצרכי העסק. נטען, כי ההמחאה נמסרה ריקה, וכי התובע הוא אשר מילא את ההמחאה וגם חתם עליה. על פי הטענה, התובע אכן העביר לידי מר כחלון סך 5,000 ₪, אך סכום זה הוחזר במלואו לתובע, באופן הבא: לפני החגים בשנת 2016 הגיע התובע לאביו של מר כחלון ואז קיבל ממנו 2,000 ₪. זאת ועוד, סך 1,000 ₪ ניתנו לתובע מספר ימים מאוחר יותר, ובנוסף נטל התובע ממר כחלון מכשיר משולב מדפסת ששוויו מעל 5,000 ₪.

    

   דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את חקירתם הנגדית של המצהירים ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל.