תא"מ 635-04-13 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' שנס

1.התובעת התקשרה בהסכם עם הנתבע באוגוסט 2011 בהסכם לשירותי רט"ן .

ביום 5.12.13 בחר לנייד את הקווים מרשת התובעת לרשת אחרת. לטענת התובעת לאחר תשלום ע"י הנתבע ע"ס של 13,970 ₪ ביום 1.6.12 נותר האחרון חייב לה בגין שימושים שבוצעו מתאריך 1.6.12 ועד ליום 5.2.13 . בגין יתרת החוב הנ"ל הגישה התובעת תביעה בסכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל.

התובעת אישרה כי הקווים הוקפאו לבקשת הנתבע למשך 3 חדשים, אלא שלטענתה לאחר תום תקופת ההקפאה חויב הנתבע בהתאם לתכניות שעל פיהן התקשר וזאת עד למועד הניוד .למעשה, היווה התשלום הנ"ל מקדמה ע"ח הואיל והנתבע פנה ביום 24.5.12 ובקש לפתוח את הקווים שנותקו עקב חיובי גלישה בחו"ל גבוהים, שבוצעו שלא במסגרת תכנית תעריפים מוסדרת.

2.בכתב התנגדותו טען הנתבע כי סילק חובו לתובעת בהשלמת התשלומים שהתחייב בהם ובסה"כ שלם 13,970 ₪ כפי שנדרש וזאת לאחר שניתק את הקווים עוד ביוני 2012 .

3.אין חולק כי עובר לחודש יוני 2012 סוכם מול התובעת התשלום בסך של 13,970 ₪ וקבלת זיכוי בסך של 5363 ₪ אותו קיבל הנתבע. לטענת האחרון הסיכום בוצע בין התובעת לחברת האשראי ישירות בעוד שנכפה עליו לשלם את הסך של 13,970 ₪ לפרעון החוב ולא אמור היה להיות לו כל חיוב שוטף נוסף לאחר מכן.

התובעת טענה מנגד כי היות והחוב בגין השימוש בחו"ל היה גבוה זוכה הנתבע על ידה בסכום הנ"ל ,אולם התשלום שביצע עבור פתיחת הקווים נועד לסילוק יתרת החוב על פי החשבונית נכון לשעתה ועל כן נותרה יתרה לתשלום. 

4.הנתבע קיבל רשות להגן מותנית בהפקדה של 2500 ₪ ,שלאחריה טענו הצדדים טענותיהם

והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984.

5.עיינתי בכל החומר שהוגש על ידי הצדדים לתיק בית המשפט – כתבי הטענות, על תצהירי העדויות הראשיות, המסמכים והראיות שהוגשו על ידי הצדדים.

על סמך כל החומר שבפני, ולאחר שהבאתי בחשבון את טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני ושקלתי הדברים אלו מול אלו ביחס לטענות השונות, אני פוסקת בזה כי הנתבע ישלם לתובעת לסילוק סופי ומלא של התביעה, סכום כולל של 1855 ₪, בצרוף ריבית והפרשי הצמדה למדד ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת אגרת משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 950 ₪ .