תא"מ 63100-07-14 אלדן תחבורה בע"מ נ' קלאודיו ואח'

 1.לפניי תביעה כספית ע"ס 65,081 ₪ בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.12.2013, בין כלי רכב, מ"ר 48-804-12 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 87-564-02 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב הנתבעים אשר לא נתן זכות קדימה לפני שפנה שמאלה בצומת כאשר רכב התובעת נוסע ישר.

מנגד, טוענים הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב התובעת כאשר לפני הפנייה שמאלה בצומת נהג רכב הנתבעים וידא כי יכול להשלים את הפנייה בבטחה, כאשר לקראת סיום הפנייה שמאלה בצומת, הגיח במהירות ופגע ברכב הנתבעים.

3.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

4.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

בתום הישיבה ביקשו ב"כ הצדדים מבית המשפט ליתן פסק דין על פי החומר המונח לפניו.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, לרבות התמונות מתוך טלפון הנייד של ב"כ הנתבעים, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהאחריות לקרות התאונה תחול על נהג רכב הנתבעים, כאשר לנהג רכב התובעת רשלנות תורמת בשיעור 35%.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים:

5.1.אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה סדורה וקוהרנטית והתיישבה עם מוקדי הנזק, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים, שהייתה מהוססת ולא התיישבה עם מוקדי הנזק.