תא"מ 62710-09-14 עראבי נ' עאסלה ואח'

1.לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 8.12.14.

לטענת המבקשת, יש לבטל את פסק הדין, מחובת הצדק ולחילופין מכוח שיקול הדעת השיפוטי.

לטענת המבקשת, היא אינה מתגוררת בכתובת בה בוצעה לכאורה מסירת ההזמנה לדין, אלא בבאר שבע שבדרום.

"עימאד" החתום על אישור המסירה הינו אחיה אך לא התגורר עמה בזמן הרלוונטי לביצוע המסירה.

המבקשת טוענת עוד ,כי יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת, שכן היא אינה אשמה בתאונה וכי התובע הוא זה שחזר אחורנית עם רכבו באופן פתאומי לכיוון מרכז הכביש בלי לתת זכות קדימה ולכן הוא גרם לתאונה.

המבקשת מפנה גם למוקדי הנזקים ומבקשת לקבל את יומה בבית המשפט כדי להוכיח את הגנתה.

2.המשיבה הגישה תגובה לבקשה בה התנגדה לביטול פסק הדין בה התייחס לטענה כי אחי המבקשת "עימאד" הינו בן 17 וטוען ובצדק כי המבחן הוא החזות שצריך להיראות כמי שמלאו לו 18 שנים ולא דווקא 18 בדיוק.

המשיב מתייחס להגנת המבקשת וטוען כי אין סיכויי הגנה.

3.פסק הדין ניתן כדין, בוצעה מסירה במענה של המבקשת לאחיה עימאד לכן הבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק נדחית.

לעומת זאת יש לבחון אם ניתן במקרה זה לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת השיפוטי.

ביטול פסק דין שניתן כדין נתון לשיקול דעת של בית המשפט והוא מותנה בקיום שני תנאים מצטברים: הראשון, המבקש נדרש להצביע על סיבת המחדל בעטיו ניתן פסק הדין והשני, על המבקש להראות כי קיימים סיכויים לזכות בהגנתו.

ככלל, שאלת סיכויי ההצלחה נושאת משקל רב יותר מן הצדק של המבקש, ואולם במקרים בהם מחדלו של בעל הדין עולה כדי התעלמות מההליך המשפטי או זלזול בו לא יוטל פסק הדין אף אם הצביע המבקש על סיכוי לכאורי לכך שטענותיו היו מתקבלות, לו הודגש במועד.

ראה- רע"א 6905/11, גולדנברג נ' רובנר, פיסקה 16, פורסם בנבו ביום 31.12.12.

כן ראה: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, עמ' 373.

המגמה הרווחת בפסיקה היא ,להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, לאור מעמדה של זכות הגישה לערכאות שהיא זכות בעלת מעמד חוקתי, על מנת ליתן לבעל הדין את יומו בבית המשפט, זאת תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד ע"י פסיקת הוצאות.