תא"מ 6235-08-15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' אלבז ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 22.02.2015, בין כלי רכב, מ"ר 27-869-76 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 62-564-01 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגות הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהגת רכב הנתבעות תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 40%, ואילו נהגת רכב התובעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 60%.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס קביעתי.

אין חולק כי מדובר בתאונה שארעה לפני הכניסה למעגל תנועה, כאשר הכביש המוביל למעגל התנועה הוא בעל נתיב נסיעה אחד. על פי תמונות הכביש עולה כי מדובר בכביש רחב, אשר לפחות שני כלי רכב פרטיים יכולים לנסוע בו במקביל עד לנקודת הכניסה למעגל התנועה (תמונות א' ומוצג נ/2).

מעיון בתמונות הרכבים בזירת התאונה ולאור מנח רכב התובעת בכניסה למעגל התנועה, לפיו הוא מצוי בהטיה ימינה, אני למד כי רכב התובעת ניסה להקדים את רכב הנתבעות אל הבכורה בכניסה למעגל התנועה, דבר המתיישב גם עם הודעתה של נהגת רכב הנתבעות (נ/1). מנח רכב התובעת אינו אופייני עם מי שמבקש להתקדם בנסיעתו אל תוך מעגל התנועה אם כי אופייני הוא עם נהג שביצע עקיפה ומנסה להקדים רכב אחר.