תא"מ 62191-06-13 אוטו חן בעמ נ' אבו סנינה

מכר המשאית מ.ר. 81-254-14, אישור רו"ח בדבר ביצוע העסקה וביטולה, ופוליסת ביטוח במסגרתה בוטחה הקונה שיש בה להעיד כי אמנם החזיקה בה במועד התיקון, ולא חברת טרגט.

3.מטעם התובעת העידו מר זאב זהבי, מנהל המוסך, והגב' איילת אוחיון, מי שטיפלה בקבלת הרכבים לתיקונים נשוא התובענה.

מטעם הנתבעת העידו הנתבעת בעצמה ובעלה, שריף אבו סנינה.

מאחר ותובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

4.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

אין מחלוקת כי הנתבעת איננה חתומה על הזמנות העבודה וכי היא איננה מזמינת העבודה בפועל, שכן חרף הלאקוניות בה לוקה כתב התביעה בעניין זה, עולה באופן ברור מעדותה של הגב' אוחיון כי התובעת ידעה כל העת את זהותו של מזמין העבודה בפועל, מחמד אבו סנינה, שאף חתם על כרטיסי ההזמנה.

כן, אין מחלוקת כי מחמד שילם תמורת העבודות באמצעי תשלום שאין בינו לבין הנתבעת דבר, בשיקים של חברת אלדאר (אשר בסופו של יום התברר כי לא היה להם כיסוי ומכאן התובענה).

כך גם אין מחלוקת כי במועדים בהם בוצעו התיקונים לא היו הרכבים בבעלות הנתבעת כי אם בבעלותו של אחר, באופן השולל קיומו של אינטרס אישי לנתבעת מהתיקון ולפיכך בהיבט זה לא ניתן לבסס את התביעה על עילה של עשיית עושר. בנקודה זו יצוין כי התובעת בעצמה מודה כי אין בראיות כדי להצביע על הרמת מסך והיא ציינה כי איננה טוענת טענה זו.

במצב דברים רגיל, לא היה אפוא מקום לפנות אל הנתבעת ולדרוש חיובה. אלא, שהתובעת מבקשת לייחס למעשיו של מחמד אופי של שליחות כמי שפעל מטעמה של הנתבעת ובהרשאתה ומכאן לטענתה יש לחייבה.

מובן אם כן כי בהעדר עיגונם של יחסי השליחות באסמכתא כתובה או בעדות ברורה באשר להקמתם של היחסים, טענה מסוג זה טעונה הוכחה בראיות, ומשהתובעת היא שטוענת לקיומם של יחסים כאמור ומבקשת להוציא מחברתה בעילה זו, הרי שעליה הנטל להוכחתה.