תא"מ 6210-10-15 גאנם נ' מדינת ישראל

1.לפני בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת מעשה בי-דין, השתק פלוגתא וחוסר תו"ל של התובע.

רקע עובדתי

2.התובע, מר תאופיק גאנם (להלן: "התובע" או "המשיב") הינו חקלאי תושב כפר מגאר, המעבד ונוטע בנכס המקרקעין הידוע כחלקה 7 בגוש 15590 (להלן: "המקרקעין"),

הנתבעת (להלן: "הנתבעת" או "המבקשת"), הינה המדינה, שבמהלך אימון שבוצע על ידי חיילי יחידת מילואים שלה, חדרו רכביה וכליה הצבאיים למקרקעין וגרמו לפגיעה בגידולי האפונה שהיו בו.

3.ביום 2.3.2013 הגיש התובע תביעה כספית על סך 13,500 ₪, לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו ליבול אפונת השלג במקרקעין (סך של 10,500 ₪ לפי חוו"ד שמאי) ובגין עוגמת נפש 3,000 ₪ (ת"ק 685-02-13 גאנם נ' משרד הביטחון – להלן: "ההליך הראשון").

4.הנתבעת לא הגישה כתב הגנה כנגד התביעה, והודתה באחריות לגרימת הנזק ובסכום הנזק שהוערך על ידי שמאי מטעמו של התובע. הנתבעת הודיעה כי יש נכונות מצידה לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו, באם יוכיח בעלות ו/או זכות חזקה במקרקעין.

5.ביום 26.1.2014 ניתן פסק דינה של כב' השופטת אוסילה אבו אסעד, בו דחתה את תביעתו של התובע, מקום בו לא עלה בידי התובע להוכיח כדבעי את זכויותיו במקרקעין, הרשומים על שם סבו המנוח, ושעברו בירושה לאבי התובע שעודנו בין החיים, כאשר לטענת התובע יש לו זכות ל-1/24 מהמקרקעין, אולם בשל מחלוקות בין הבעלים המשותפים במקרקעין לא בא הדבר לידי ביטוי ברישומי לשכת רישום המקרקעין ואף לא ניתנה הסכמת יתר הבעלים להגשת התביעה על ידי התובע בלבד. התובע לא ערער על פסק הדין.

6.ביום 7.10.2015 הגיש התובע תביעה כספית בסדר דין מהיר, במסגרתה נתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת לפצותו בסך של 15,859 ₪ בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מכניסה של כוחות הבטחון ללא רשות למקרקעין ברכבים וכלים צבאיים, ופגיעה בגידולי האפונה שעיבד התובע משך עונה שלמה (סך של 7,950 ₪ - קרן) ובגין עוגמת נפש.

7.הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, היא הבקשה המונחת לפני, מחמת מעשה בית-דין, השתק פלוגתא וחוסר תו"ל.

דיון