תא"מ 62041-03-14 פרננדס נ' שיכון ובינוי מקבוצת אריסון בע"מ

תביעה זו הוגשה בגין נזקי רטיבות בדירה שרכש התובע מהנתבעת.

התביעה הוגשה על סך של 51,350 שח הנובעים מהסכומים הבאים:

א. נזקים שנגרמו לדירת התובעים כתוצאה מחדירת המים כולל נזקי צבע, טיח, איטום, ארונות מטבח 5,000 ₪ (סעיפים 8 – 2 לחווה"ד שצורפה לתביעה – חוות דעת של ברק).

ב. איטום אבן חיצוני 20,000 ₪ (סעיף 9 לחווה"ד הנ"ל).

ג. איטום מרפסת השכנים 25,000 ₪ (סעיף 10 לחווה"ד הנ"ל).

ד. עלות חווה"ד 1,350 ₪.

הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את טענות התובעים הן לענין חדירת הרטיבות והן לענין הנזקים. הנתבעת טענה כי חלק מהליקויים תוקנו על ידי הנתבעת, חלק אחר נוצר כתוצאה משימוש לא ראוי או תחזוקה לא ראויה. הנתבעת צרפה חוו"ד מטעמה בה נקבע כי עלות התיקונים שבאחריותה היא 2,500 ₪.

בישיבת קדם המשפט הוסכם על ידי הצדדים כי נכון להיום אין חדירת מים לדירת התובע. לטענת התובע הדבר נובע מכך שהשכן שמעליו, שממרפסת דירתו חדרו מים, ביצע בניה על המרפסת שמנעה מגע מים עם המרפסת וממילא גם חדירת מים לדירתו. ואילו הנתבעת טוענת שחדירת המים פסקה בשל הטיפול שלה בנושא. מכל מקום, הוסכם כי נכון להיום אין חדירת מים ולפיכך, ככל שיש מקום לפיצוי, יש לפצות את התובע רק על הנזקים וההוצאות ולא על עלות התיקונים שמטרתם מניעת חדירת המים. לענין זה בלבד נשמעו ראיות בהם העיד התובע בתצהיר ונחקר עליו.

התובע טען בעדותו כי הוא הוציא על תיקונים סכום של 45,000 ₪ ובנוסף שילם לשמאי בית משפט 3,540 ₪ ואולם התובע לא המציא קבלה כלשהי שתעיד על ביצוע התשלומים בסכום שנקב או בכל סכום אחר. יש לציין גם כי, כאמור לעיל, בכתב התביעה עצמו טען התובע לסכום של 5,000 ₪ בלבד לצורך ביצוע תיקונים (מעבר לתיקונים למניעת חדירת המים). לפיכך אין לקבל את עדותו של התובע בענין זה. אמנם יתכן שהתובע הוציא סכומים כפי שהוא טוען ואולם אין קשר בין ההוצאה לבין ליקויי הרטיבות.