תא"מ 6197-03-15

בפני תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב בתאונה. הרכב שייך לתובעת 2. התובעת 1 ביטחה אותו ושילמה לתובעת 2 בעקבות התאונה.

לטענת התובעות, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת, שמלגזה שבבעלותה היא שגרמה לתאונה.

לטענת התובעות, התובעת 1 נסעה ביישוב חורפיש. בעת שעקפה משאית שעמדה בנתיב הנסיעה שלה, הגיחה לפתע המלגזה מצידה הקדמי של המשאית ופגעה ברכב התובעת מצידו הקדמי ימני.

לטענת התובעות המלגזה נסעה לאחור ונהגה הוא שאחראי לתאונה.

בדיון העיד מר ריאד סלאמה, מי שבזמן התאונה נהג במלגזה. מספר תעודת הזהות שלו זהה למספר הח.פ. כפי שצויין בכותרת התביעה. מר סלאמה אישר כי הוא שנוהג בדרך כלל על המלגזה (עמ' 9 שו' 25). לטענתו של מר סלאמה, בעת שארעה התאונה הוא כלל לא ישב במלגזה ולא נהג בה. לטענתו, הוא עמד מאחורי המלגזה ושוחח שם עם נהג המשאית. לטענת מר סלאמה, המלגזה כלל לא היתה בנסיעה בזמן התאונה והיא חנתה במפרץ חניה שבצד הדרך. לטענת מר סלאמה, התאונה ארעה משום שרכב התובעת סטה בפתאומיות ימינה. לטענתו, הדבר ארע משום שהתובעת התעסקה באותה עת עם בנה התינוק, שהיה במושב האחורי ברכב.

שמעתי את שני הצדדים, את התובעת 2 מחד ואת מר סלאמה מאידך ואני מעדיפה את גרסת התובעת על פני גרסתו של מר סלאמה.

עדות התובעת הותירה רושם מהימן מאוד והיא נתמכת בעדותו של בן זוגה, שחיזק את גרסת התובעת באשר לסרובו של מר סלאמה למסור פרטים לאחר התאונה. בנוסף, מחוזקת גרסת התובעת בכך שכבר בהודעה שהגישה לתובעת 1 אודות התאונה, הודעה שהוגשה ימים ספורים לאחר התאונה, מסרה התובעת גרסה זהה לגרסה שמסרה היום בבית המשפט.

חיזוק נוסף לגרסת התובע אני מוצאת בכך שהתברר כי אכן היתה במקום משאית, ממש כפי שתארה התובעת. למעשה, עד הנתבעת אישר שקודם לכן פרק סחורה מהמשאית, ממש כפי שציינה התובעת בעדותה בבית המשפט (עמ' 4 שו' 5).

לעומת גרסת התובעת, שהיתה הגיונית, סדורה, ועקבית, נמצאו בגרסה של עד הנתבעת סתירות ותמיהות לא מעטות. אלה, ביחד עם הרושם שהותיר העד בעדותו בפני, מביאים לכך שאינני מאמינה לגרסתו.