תא"מ 61923-06-13 דהאן נ' אבו קוידר ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע בתאונה מיום 20.8.12.

הפגיעה ברכב התובע, המשמש לשיעורי נהיגה, היתה בכנף האחורית הימנית. לעניין זה נטענו טענות סותרות. גרסת התובע והעדים מטעמו היתה כי רכב התובע נסע בנתיבו, ואילו רכב הנתבע 1, מר עקרם אבו קוידר (להלן: הנתבע) יצא מחנייה בצד ימין בחוסר זהירות וללא תשומת לב לקורה בדרך, פגע ברכב התובע וגרם לו לנזקים. מאידך, טען הנתבע כי הוא חנה עם רכבו בצד הדרך במקביל למדרכה כשאיתות הרכב פועל ואילו רכב התובע, שהיה נהוג על ידי תלמיד נהיגה, נסע בנתיב המקביל לרכבו, סטה מנתיבו ופגע ברכבו, זאת בלא שגרם נזק לרכב הנתבע.

בדיונים שנערכו לפני העידו הגברת נטע רוסו, המורה לנהיגה שישבה בעת התאונה בכיסא הנוסע לצד התלמיד (להלן: המורה לנהיגה); מר גבי מיכאלייב, תלמיד הנהיגה שנהג ברכב התובע בזמן התאונה (להלן: התלמיד); התובע, מר יצחק דהאן, שהינו בעל הרכב (להלן: התובע); והנתבע עצמו. לבית המשפט הוגשו הודעות הצדדים ותמונות צבע של הנזק לרכב התובע (ת/1).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו לי, שמעתי את עדויות הנהגים שאף הדגימו את התאונה ושקלתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח את אחריות הנתבעים לתאונה.

מצאתי כי יש להעדיף את גרסת עדי התביעה על פני גרסתו של הנתבע באשר להתרחשות התאונה. המורה לנהיגה העידה כי "תוך כדי נסיעה פתאום הרגשתי מכה ברכב, אני בכלל הייתי בטוחה שזה מאחור... הסתבר לי שאותו בחור הוא חנה ויצא לכביש מחניה..." (עמוד 2 לפרוטוקול מיום 14.9.14, שורות 27-28). באופן דומה העיד התלמיד: "אני נוסע הוא יצא מחניה פגע בצד אחורי ימני שלי ובמהירות" (עמוד 6 לפרוטוקול מיום 12.3.15, שורות 18-19). גרסאותיהם של המורה לנהיגה ושל התלמיד מחזקות אחת את השנייה, עולות בקנה עם ההודעה שנמסרה לחברת הביטוח בסמוך לתאונה ומתיישבות עם תמונות הנזק שהוצגו, מהן עולה כי רכב התובע נפגע בכנף אחורית ימנית.

מאידך, הגרסה שמסר הנתבע בדיון – לפיה הוא חנה בעצירה מוחלטת: "פתאום אני ראיתי רכב נכנס בי, מחליק אלי, רכב של בית ספר" – אינה יכולה להתקבל. כזכור, הפגיעה ברכב התובע היא בכנף אחורית ימנית. נוכח נזקים אלה, לא ניתן ליישב בין הגרסה שנמסרה בדיון לבין שרטוט התאונה שערך הנתבע, כפי שמופיע בהודעתו לחברת הביטוח, אשר בו נראים הרכבים מקבילים זה לזה. בנוסף, לא ניתן ליישב בין הנזקים שנגרמו לבין האופן שבו הדגים הנתבע את התרחשות התאונה בבית המשפט.