תא"מ 61860-03-14 דראל - רם בע"מ נ' פיונטק ואח'

מדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ע"ס 16012 ₪. ההנמקה תהא תמציתית כאמור בתק' 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי.

1. התובעת היא חברה שעיסוקה בליסינג מימוני כלומר השכרת רכב לתקופות ארוכות כנגד תשלום חודשי מדי חודש, כאשר בתום תקופת השכירות הנקובה בחוזה ניתנת לחוכר הרכב אפשרות לרכשו. הכל בלא שהתובעת נושאת גם בהוצאות כגון דלק ותחזוקה שוטפת (היינו לא ליסינג תפעולי).

2. רכב של התובעת ניזוק בהתנגשות עם רכב אחר, שבטחה הנתבעת 2 בבטוח צד שלישי. התאונה אירעה ב 28.8.13 .

3. לא שנוי במחלוקת בין הצדדים כי הנהג ברכב שבטחה הנתבעת 2 הוא שנשא במלוא האחריות לתאונה, ולכן חלה על הנתבעת 2 החובה לפצות התובעת בגין הנזקים שהוסבו לה בתאונה. הרכב הוכרז אובדן גמור בעקבות התאונה.

4. אלא ששנוי במחלוקת מהו שעור הנזק הנכון. המחלוקת נוגעת בעיקר לשיעור ההפחתה משווי הרכב, הנובע ממיהות התובעת כחברת ליסינג. מה שלא שנוי במחלוקת – שולם, והתביעה היא על היתרה.

4. התובעת טוענת לשיעור הפחתה של 3%. הנתבעת טוענת לשיעור הפחתה של 22%.

5. הצדדים ניסו לשוות למחלוקת אופי עקרוני, אולם לאשורה ניתן וצריך להגיע לתוצאה על סמך הראיות שהוגשו על ידי הצדדים וטיבן. החפץ לשוות לתביעתו או הגנתו אופי עקרוני צריך בעקרון להגיש ראיות מתאימות שימחישו העקרונות .

6. התביעה נתמכה בחוו"ד שמאי, שאף נחקר. להלן סיכום הפערים בטבלה בין הנזקים שנתבעו, לאלו שהוכרו ושולמו על ידי הנתבעת 2, כנזק שאינו שנוי במחלוקת.