תא"מ 61750-01-14 ב' נ' ש'

לפני תביעה שטרית שעניינה שיק על סך 39,000 ש"ח, הנחזה להיות חתום על ידי הנתבע ונמסר לתובע ע"י אחר כשטר בטחון להלוואה שנתן התובע לאותו אחר.

התובע הינו רב של קהילה, טוען כי בחודש יולי 2011, או בסמוך לכך, נתן הלוואה לאדם בשם אברהם אטיאס (להלן: "אטיאס") בסך 37,000 ₪. אטיאס אישר את קבלת ההלוואה במסמך שצורף כנספח א' לתצהיר התובע. לפי הטענה, סוכם כי ההלוואה תוחזר ב-5 תשלומים, החל מ-9/11 בריבית של 1.2% לחודש. להבטחת ההלוואה נתן אטיאס לתובע שיק ע"ס 39,000 ₪ משוך ע"י הנתבע. לטענת התובע, הוא נאות לתת את ההלוואה רק בהסתמך על אותו שיק בטחון ולאחר שדיבר טלפונית עם הנתבע, ווידא כי הנתבע נתן את השיק, הוא יודע את סכומו והוא מסכים לערוב בדרך זו להחזר ההלוואה.

התובע טוען, כי לא זו בלבד שאטיאס לא החזיר את הלוואה כמוסכם, אלא שאף ביקש וקיבל סכומים נוספים של 3,000 ₪ ו- 4,000 ₪ באופן שקרן ההלוואה עומדת למעשה על 44,000 ₪. בחודש 3/12 החזיר אטיאס סך של 3,240 ₪ ובחודש 5/12 החזיר סך של 2,500 ₪. סך הכל מתוך כלל ההלוואה החזיר 5,740 ₪.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר ביום 13/1/14. בכתב ההתנגדות נרשם:" "מעולם לא עשיתי עסק עם הזוכה. לא אני חתמתי על השיק וכן לא אני מסרתי לו את השיק ולא ידעתי שנמסר השיק. שיק זה נמסר על ידי אבי אטיאס, כך נודע לי לאחר שנמסר השיק. הגיע לידי אבי מסיבות אחרות, עקב עבודתי עימו, לכן אני בטוח שאין לי צד בעניין".בשל נוסחו התמציתי והקצר של התצהיר התומך בהתנגדות, אביא אף אותו במלואו: "בהתאם לרשום בבקשתי המצ"ב – מעולם לא מסרתי את ההמחאה לזוכה, אני לא קיבלתי כל תמורה וזאת מאחר ואינני החתום על ההמחאה"

לאחר שהתקיים דיון בפני כב' הרשמת הבכירה ג. ספרא-ברנע, קבעה הרשמת כי העובדות שהתבררו בתיק מעלות כי אין לתת רשות להתגונן, אלא בתנאי הפקדה משמעותית מטעמים רבים בהם גילוי טפח וכיסוי טפחיים מצד הנתבע, בעיות מהימנות, הגנה לאקונית ולא מפורטת במכוון וסתירות שהתגלו בחקירתו. כך למשל כותבת הרשמת, כי ההכחשה הגורפת של כל קשר לשיק כאילו לא ידוע כלל איך הגיע לתובע תמוהה בנסיבות העניין בהן הנתבע לא טרח לגלות כי הוא גיסו של אותו אטיאס, כי הוא ידע שניתנה הלוואה לאטיאס והוא אף ידע שאטיאס לא החזיר את ההלוואה, או לפחות את כולה.

החלטת הרשמת מדברת בעד עצמה. הנתבע קיבל רשות להתגונן לא מחמת קבלת גרסתו, אלא מחמת ההלכה לפיה גם במקרי ספק, מן הדין ליתן רשות להתגונן. הרשות להתגונן ניתנה אפוא בתנאי הפקדה ותוך שהוטל ספק בגרסת הנתבע.