תא"מ 61748-07-14 אקריש נ' מדינת ישראל ואח'

1.תביעה שיסודה בתפיסת כלי רכב שבבעלות התובע, במסגרת מבצע אכיפה נגד טרקטורונים שביצעה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בעיר אשקלון.

במסגרת התביעה עותר התובע להשבת דמי אחסנה והוצאות גרירה, מהלך תקופת היות כלי הרכב תפוס ומאוחסן במגרש הנתבעת 3, ועקב התפיסה, וכן לתשלום פיצויים בגין אבדן ההנאה מכלי הרכב מהלך תקופה זו, השבת הוצאות שכ"ט עו"ד ששילם בעבור הליך החזרת תפוס, פיצויים בגין עוגמת נפש בזבוז זמן וימי עבודה וכן פיצויים עונשיים.

יצוין כי התביעה כנגד הנתבע 2, פקד שי שלמה, נמחקה בהסכמת הצדדים והתביעה כנגד הנתבעת 3, מגרש האחסנה, נדחתה בהסכמה.

2.תמצית טענות התובע הינה כי ביום 18.4.14, במסגרת מבצע אכיפה נגד טרקטורונים שביצעה הנתבעת בעיר אשקלון, נתפס כלי הרכב מבלי שנערך בגין התפיסה שימוע כדין ולמרות שלא נעברה כל עבירה בכלי הרכב או ע"י מי מהנוכחים (בנו של התובע וחברו).

משביקש התובע לברר מה עלה בגורל כלי הרכב על מנת להשיבו לחזקתו, החלה מסכת אי בהירויות נמשכת, שכן התובע הופנה ע"י הנתבעת אל בוחני התנועה באשדוד, שהפנו אותו חזרה לנתבעת בטענה כי התיק הוחזר לחקירה משטרתית אחר שלא נעברה כל עבירת תעבורה והתיק נסגר, אולם איש לא ידע לומר לתובע היכן נמצא כלי הרכב ומה עלה בגורלו.

בדלית ברירה, פנה התובע לייעוץ משפטי ובא כוחו הגיש בעבורו בקשה להחזרת תפוס לבית משפט השלום באשקלון. אף לאחר שדרש בית המשפט תגובת הנתבעת, כיתת התובע את רגליו בין הנתבעת לבין בוחני התנועה באשדוד אליהם הופנה עד אשר קיבל תגובת הנתבעת לפיה משנעברו עבירות תנועה חמורות הרי שהן נחקרות ובסיום החקירה יוחזר כלי הרכב לבעליו.

לדיון שהתקיים בבקשה להחזרת תפוס התייצב נציג הנתבעת, רפ"ק דביירין, אשר הודיע כי אין תיק פלילי כנגד התובע, כי היה תיק תעבורה שהועבר לטיפול המשטרה, אך אין למשטרה דבר, וכי איננו יודע היכן נמצא הרכב ובאיזה עבירות מדובר. במעמד הדיון בירר ב"כ התובע עם רמ"ד תאונות דרכים אשר הודיעו כי לא מדובר בעבירת תעבורה וכי התיק הועבר לתחנת אשקלון (חקירה פלילית).

בעקבות האמור, הורה בית המשפט על שחרור התפוס ועל השבת כלי הרכב לתובע, אולם גם אז מסרו לו הן הנתבעת והן בוחני התנועה באשדוד כי אינם יודעים היכן נמצא רכבו. רק לאחר שבירר בכוחות עצמו עם מגרשי אחסנה, ובהם הנתבעת 3, עלה בידי התובע לאתר את מקום כלי הרכב, אולם אז נדרש בידי הנתבעת 3 לפרוע תחילה את דמי הגרירה והאחסנה בסך 3,953 ₪ והתובע עשה כן בדלית ברירה חרף התנגדותו ועל מנת לצמצם נזקיו.

לעמדת התובע אפוא, מלבד התנהלותה הרשלנית והכושלת של הנתבעת, הרי שתפיסת כלי הרכב יסודה בחוסר סמכות, מבלי שמולאו חובות עריכת שימוע ותיעוד התפיסה כדין, המשך אחזקתו כאשר לא מתנהלת חקירה או הליך פלילי אף הוא נגוע באי חוקיות ובהתרשלות, ואף חיוב התובע בדמי האחסנה נעשה ללא כל מקור סמכות חוקי המאפשר זאת.

3.תמצית טענות הנתבעת הינה כי המדובר בכלי רכב מאולתר ולא חוקי, לא מורשה ("באגי"), נטול רישיון ונטול ביטוח, ולפיכך התובע אף אינו יכול להירשם כבעליו.