תא"מ 61433-11-14 עירית ירושלים נ' קוסובסקי שחור

תביעה לתשלום סך של 40,092 ₪ בגין חוב ארנונה נטען (נכון ליום 29.7.2014).

לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

נוכח הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אנמק מסקנה זו באופן תמציתי בלבד.

החוב הנטען הוא בגין תקופה שמיום 1.1.2012 ועד יום 9.7.2013.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע 2, מר קוסובסקי (להלן – קוסובסקי) רכש את הבעלות בנכס מושא התביעה (וילה בשכונת גבעת המבתר בירושלים) עוד בשנת 2011, כך שהיה בעל הנכס בתקופת החוב (לדברי מר קוסובסקי, הנכס נרכש על ידו במסגרת יוזמה עסקית-קבלנית, לצרכי הריסתו, ובניית מבנה אחר במקומו).

אין מחלוקת גם, כי הנכס היה מושכר לאחר או אחרים באותה תקופה ועוד קודם לכן.

בספרי התובעת (להלן – העירייה) היה רשום באותה עת נתבע 1, מר בן אברהם (להלן – בן אברהם או השוכר), כמחזיק הנכס (התביעה הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל גם נגד בן אברהם, אשר לא התגונן מפניה, אך גם לא ניתן היה, לדברי העירייה, לגבות ממנו את החוב מושא התביעה).

לטענת העירייה, בן אבהרם היה רשום כמחזיק הנכס, עוד מכוח הסכמי שכירות ישנים, שנכרתו בינו לבין בעלים קודמים של הנכס.