תא"מ 61213-01-17 עיסא נ' יאסין

1.התביעה היא לפיצוי, בגין נזק שנגרם לרכב התובע בתאונת דרכים.

לטענת התובע, התאונה ארעה בעת שנסע בכביש שבו שני נתיבי נסיעה, אחד לכל כיוון. התובע נסע בנתיב הנסיעה שלו, והנתבע הגיע ממול, כשהוא נוסע באותו הנתיב. התובע, שנבהל, היטה את רכבו שמאלה, אל תוך נתיב הנסיעה שהיה מיועד מלכתחילה לנתבע, ואז היטה שוב את הרכב בניסיון לחזור אל נתיב הנסיעה שלו. אז, לטענת התובע, ארעה התאונה. לטענת התובע, התאונה ארעה בנתיב הנסיעה שלו והנתבע הוא שאחראי לתאונה.

2.הנתבע טוען כי התובע הוא שאחראי לתאונה. לטענת הנתבע, התובע הוא שנסע מחוץ לנתיב הנסיעה המיועד לו, ונסע בתוך נתיב הנסיעה של הנתבע.

3.שמעתי בדיון את שני הנהגים. עדותו של התובע הותירה רושם מהימן מאוד, ואני מאמינה לעדותו. עדותו של התובע היתה עקבית, סדורה והוא לא היסס מלהודות שלמראה רכב הנתבע שנסע מולו, הוא נבהל וניסה לחמוק מפגיעה כשהוא סוטה אל נתיב הנסיעה הנגדי.

4.התמונות שהוצגו בפני, ואשר מתעדות את מקום שני הרכבים מיד לאחר התאונה, מחזקות את גרסת התובע. מכונית הנתבע נראית בתמונות האלה כשהיא עומדת בתוך נתיב הנסיעה של התובע.

5.עדות הנתבע חיזקה גם היא את גרסת התובע, ובעיקר ההדגמה שהדגים הנתבע באמצעות הרכבים הקטנים שבאולם. הנתבע גם הודה כי בעת הפגיעה הוא היה בתוך נתיב הנסיעה של התובע.

6.למעלה מן הצורך אציין כי שני הצדדים צירפו לכתבי הטענות מטעמם מסמך מהרשות הפלסטינית, שגם האמור בו מתיישב עם גרסת התובע לתאונה.

7.התוצאה היא שאני מעדיפה את גרסת התובע, וקובעת שעלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו, ולהוכיח שהתאונה ארעה באופן שתואר על ידו. לכן, הנתבע אחראי לתאונה.

8.אשר לנזק –