תא"מ 61171-02-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דקידק

בפני מונחת בקשת המבקשת לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 7.9.15 כנגדה וכן בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

התביעה היא תביעת שיבוב, על סך 6,261 ₪ בגין נזק לרכב אשר נגרם בתאונה שאירעה בשכונת ראס אל עמוד בירושלים, כאשר המשיבה טוענת כי המבקשת חייבת לשפות, לפצות ולהשיב בגין ההוצאות ששילמה המשיבה למבוטחה.

המבקשת הגישה באת בקשתה לביטול פסק דין כשלושה שבועות לאחר שנודע לה על תיק ההוצל"פ כתוצאה מבדיקת תיקי הוצל"פ שערך בא כוחה במסגרת טיפול בבקשה להכרזתה כמוגבלת באמצעים. המבקשת טוענת כי מעולם לא הומצא לה כתב התביעה וגם לא הומצאה האזהרה של תיק ההוצל"פ. כתב התביעה הומצא לבעלה של המבקשת אשר לטענתה לא מסר לידיה, והאזהרה הומצאה לגיסה שאינו מתגורר עמה וגם הוא לא מסרה לה. המבקשת מציינת כי נמצאת בסכסוך משפחתי עם בעלה ומזה כשנתיים מתגוררת בבית הוריה.

המבקשת טוענת בבקשתה כי על אף שהרכב רשום על שמה היא מעולם לא נהגה בו, וכי מי שנוהג באופן קבוע ברכב הוא בעלה, עמאד. המבקשת מצהירה כי אין בידיה רישיון נהיגה ומעולם לא השתמשה ברכב נשוא התביעה דנן או נהגה בו.

המשיבה טוענת כי גם אם ההמצאה לא הגיעה לידי המבקשת, הרי שלכל המאוחר ידעה על ההליכים נגדה ביום 3.8.16 כאשר הומצא לגיסה כתב אזהרה מטעם הוצל"פ. המשיבה טוענת כי מבחינתה בוצעה המצאה כדין וכי התקבלו אישורים ע"י בעלה וגיסה של המבקשת, וכי לא היה על המשיבה להעלות כי אינם מתגוררים יחד.

המשיבה טוענת כי למרות טענותיה של המבקשת שאינה משתמשת ברכב וכי נמצא באופן קבע אצל בעלה, מעולם לא פנתה להעביר את רישום הבעלות ברכב, ולמרות הסכסוך ביניהם לא מנעה ממנו את השימוש ברכב. המשיבה טוענת לאחריות שלוחית, שהרי המבקשת אינה טוענת כי הרכב נגנב או שנעשה שימוש ללא הסכמתה. בנוסף, הרכב נשוא התביעה דנן, היה במצב חנייה בזמן התאונה, ולפי פקודת התעבורה ישנה אחריות לבעל הרכב במקרה של עבירת תנועה כאשר בעל הרכב מאשר את המעשה ומנגד לא מוכיח מי השתמש באותה עת.

המבקשת השיבה במסגרת תשובתה לתגובת המשיב, כי פנתה לעו"ד לסיוע בתביעה ביום 20.12.16, דבר המלמד כי המבקשת אינה מזלזלת בהליכים ואף פעלה באופן מידי מרגע ידיעתה. המבקשת צירפה העתק הגשת תלונה אשר הגישה נגד בעלה מיום 4.7.13, המלמד כי היחסים ביניהם גרועים אף מאוד. המבקשת מעלה כי אין הגיון בתביעה אשר טוענת כי התאונה אירעה בזמן חניית הרכב, כי רכב שחונה לא יכול להיות אחראי לנזק או לגרום אותו. די בטענה זו לבירור העובדות, עוד עולה כי פקודת התעבורה אשר ציינה המשיבה בתגובתה מדבר על משפט פלילי ולא אזרחי. המבקשת פנתה לסיוע משפטי וכי אין בידיה יכולת כלכלית.

לגופה של ההחלטה:

גם אם ההמצאות של כתב התביעה והאזהרה בוצעו כדין לידי בעלה וגיסה של המבקשת, הרי משטוענת המבקשת כי לא נמסרו לה על ידם עקב סכסוך משפחתי שאיננה מתגוררת במקום, הרי שבפועל לא הגיעו המסירות לידיה. הפסיקה קובעת כי על המסירות להתבצע בפועל לידיו של הנתבע ולכן אם לא בוצעה מסירה בפועל, גם לא מתקיימת לפי הפסיקה מסירה כדין. המסירה פגומה משום שלא הגיעה לידי המבקשת בפועל. במקרה כזה אין לביהמ"ש שיקול דעת, ועליו לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה עקב פגם במסירה. לפיכך אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה ביום 7.9.15 כנגד המבקשת. לאור המפורט לעיל אני גם מאריכה למבקשת את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. היות ואין פגם בהתנהגות המשיבה וזו פעלה כדין לצורך ההמצאות, אינני מטילה את הוצאות הדיון בבקשה שהתקבלה על המשיבה, וכל צד יישא בהוצאותיו. המבקשת תגיש את כתב הגנתה בסדר דין מהיר בתוך 45 ימים מיום שתקבל החלטתי זו לידיה. ימי הפגרות באים במניין הימים. בהיעדר הגשה במועד, תדחה הבקשה לביטול פסק הדין ואשיב את פסק הדין שבוטל על כנו. המזכירות תשלח החלטתי זו לשני הצדדים ותביא בפני את התיק באמצעות משימה בעוד 50 ימים לבדיקת הגשת כתב ההגנה.

ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ז, 27 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.