מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' רחמין ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזקי כלי הרכב של הצדדים בתאונה מיום 2.1.2015.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובכלל זה את עדויות הנהגים במשטרה, את טפסי ההודעה, את תמונות זירת התאונה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, הגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות לתאונה בין הצדדים באופן שווה, היינו נהג רכב התובעת - 50% ונהג רכב הנתבעים - 50%.

מדובר בתאונה שאירעה בצומת מרומזר, עת שכל צד טוען כי רכבו נכנס לצומת בחסות אור ירוק ברמזור וכי רכב הצד האחר נכנס לצומת בניגוד לאור האדום ברמזור וגרם לתאונה. שני הנהגים עמדו על גרסתם והיו עקביים בהכחשת גרסת הצד שכנגד, כך שלפניי גרסה מול גרסה. לא הובאה בפניה בפניי ראיה פוזיטיבית כלשהי אשר יש בה כדי לסייע בקביעה מי מהנהגים נכנס לצומת בניגוד לאור האדום ברמזור או בכדי להטות את מאזן ההסתברויות לטובת גרסת צד זה או אחר. מהעדויות עולה כי מופע הרמזור בנתיב נסיעת רכב התובעת הוא אותו מופע רמזור בנתיב הנסיעה מימין לנתיב נסיעת רכב הנתבעים המיועד לנסיעה לכיוון ישר. נהג הנתבעים הבהיר בעדותו כי בעת שרכב הנתבעים היה בעצירה במופע אור אדום לפני חציית הצומת, מופע הרמזור של כלי הרכב שהוסעו בנתיב לימינו היה ירוק, אולם לא מצאתי בעדות נהג הנתבעים הודאה בכך כי בעת שהחל לפנות שמאלה וחצה את הצומת, מופע האור ברמזור בנתיב הנסיעה לימינו היה ירוק. באותה מידה לא מצאתי לקבל את עדות נהג רכב התובעת כי נהג הנתבעים "התבלבל" בין הרמזור בכיוון נסיעתו לבין הרמזור לכיוון הנסיעה של כלי הרכב מימינו. מעדות נהג התובעת ומבחינת זירת התאונה ומיקום הרמזורים עולה כי מדובר בהנחה בלבד של נהג התובעת שלא ניתן לקבוע על יסודה ממצאים.

עם זאת מצאתי להטיל אחריות שווה על שני הנהגים המעורבים. שני הנהגים העידו כי הייתה ראות טובה בכיוון נסיעתם, וכך גם עולה גם מתמונות הצומת. בשים לב למוקד הנזק בכלי הרכב, כאשר רכב התובעת, על פי חוות דעת השמאי ותמונות הנזק ניזוק בחזית ורכב הנתבעת, על פי חוות דעת השמאי ותמונות הנזק ניזוק בכנף קדמית ימינית ובדלת ימנית קדמית היה על נהג התובעת להבחין ברכב הנתבעים פונה שמאלה ולא להיכנס לצומת לא פנויה בנסיעה רציפה ובמהירות של 40 קמ"ש, שעל פי עדותו, בשל הגשם שירד והיות הכביש חלק לא היה בידו לבלום את רכב התובעת. נהג הנתבעים אישר שהבחין ברכב התובעת כשהחל בפנייה שמאלה בצומת. לאור מיקום הפגיעה של כלי הרכב ובשים לב לעדותו של נהג הנתבעים כי החל בנסיעה לאחר עצירה, היה נהג הנתבעים להבחין ברכב התובעת מגיע בנסיעה רציפה לצומת ואינו עוצר קודם שרכב החל בחציית הצומת. לא ראיתי לזקוף לחובת נהג הנתבעים שבלם את רכבו במקום להמשיך בנסיעה, עת שנהג רכב הנתבעים החל בחציית הצומת לאחר עצירה במופע אור אדום ואני מקבלת את הסברו כי אילו המשיך בנסיעה היה רכב הנתבעים נפגע בחלקו האחורי, במקום בחלקו הקדמי.

אשר על כן, לאור חלוקת האחריות שקבעתי, בתביעה העיקרית, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 36,284 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר עד התובעת כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 4,600 ₪. בתביעה שכנגד הנתבעת שכנגד תשלם לתובעת שכנגד סך של 9,296 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה שכנגד, וכן את אגרת המשפט ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55%.

הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדיון.

פוטרת את התובעת ואת התובעת שכנגד מתשלום המחצית השנייה של האגרה בתביעה ובתביעה שכנגד.

ניתן היום, י"ב חשוון תשע"ז, 13 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: