תא"מ 61127-06-15 גלבוע ואח' נ' כהן ואח'

לפני תביעה ותביעה שכנגד שנולדו כתוצאה מהסכם שכירות בין התובע והנתבע שכנגד (להלן: התובע) לנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: הנתבעת). 

1.  

    

   מכתב התביעה עולה כדלקמן:

2. בינואר 2009 נחתם הסכם שכירות בין התובע לנתבעת שהוארך מעת לעת עד לקיץ 2015.

3. במהלך שנות שכירות הדירה היו היחסים בין הצדדים טובים והנתבעת שילמה את מרבית התשלומים כסדרם. להבטחת התחייבויות הנתבעת נמסר לתובע שטר בטחון.

4. במהלך שנת השכירות האחרונה נקלעה הנתבעת למצוקה כלכלית והפסיקה לשלם שכר דירה וחשבונות.

5. בחודשים הראשונים של שנת 2015 שילמה על חשבון חובה 8,000 ₪ ונותרה חבה כ-14 אלף ₪. באפריל 2015 שלח התובע לנתבעת מכתב המפרט את יתרת חובה: 13,600 ₪ חוב שכר דירה; 10,800 ₪ פיצוי בגין הפרת הסכם השכירות; 2,741 ₪ חוב לחברת החשמל; 260 ₪ חוב לכבלים; 865 ₪ הוצאות – סה"כ – 28,266 ₪.

6. בנוסף, טען התובע להוצאות סיוד הדירה בסך 1,000 ₪. לכתב התביעה צירף גם דרישה לפיצוי בגין עגמת נפש – והעמיד את תביעתו על סך 31,266 ₪.

    

    

   מכתבי ההגנה והתביעה שכנגד עולה כדלקמן: