תא"מ 60605-03-14 בר-לי-אל בע"מ נ' וינר

תביעה לתשלום סך של 49,500 ₪.

תחילתו של ההליך בשטר (שיק) בסכום האמור שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

המדובר בשיק לפקודת התובעת שאין חולק כי נחתם על ידי הנתבע.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר, שבה טען (בתצהירו), כי שימש, בעבר, בסביבות שנת 2011, עובד שכיר אצל רופא שיניים בשם ד"ר בכור משיח (המדובר בבעלים של מספר חברות אשר הפעילו רשת מרפאות שיניים).

הנתבע ציין, כי ד"ר משיח נהג לשולחו לתובעת, על מנת לנכות שיקים שקיבל מלקוחותיו, וכי במסגרת זו אף נדרש להעביר לידיו (לידי ד"ר משיח) את הכסף המזומן שנתקבל מהתובעת עבור השיקים.

לדברי הנתבע, הוא עשה כן פעמים רבות, כאשר באחת הפעמים האמורות, ביקש ממנו מר דוד גולן, "דודו", מנהל הנתבעת, שיק ביטחון אישי שלו (של הנתבע). הנתבע, לדבריו, שאל את דודו לשם מה נדרש השיק, ודודו, השיב לו, כי הואיל והוא (הנתבע) מעביר לד"ר משיח סכומים נכבדים במזומן, הוא (דודו) מעוניין בבטוחה לכך שסכומים אלה אכן יגיעו לידי ד"ר משיח.

הנתבע ציין כי הדבר נשמע לו מופרך, אך כי הסכים לכך, "על מנת לבנות אמון", וכי מסר לידי דודו את השיק מושא התביעה.

לדבריו, דודו הוא שנקב בסכום השיק, ואילו שם המוטב והתאריך הושארו "פתוחים".

הנתבע הוסיף כי דודו לא החתים אותו על ערבות, או על מסמך אחר כלשהו, כי השיק נמסר לביטחון בלבד, וכי הוא עצמו מעולם לא חב לתובעת כספים כלשהם.

עוד ציין, כי מעולם לא הועלתה טענה כי לא העביר לד"ר משיח כספים כלשהם שמסר לו דודו.