תא"מ 60498-10-15 הום נכסי השרון בע"מ נ' לביא

בפני תביעה לתשלום דמי תיווך בהתאם להסכם הזמנת שירותי תיווך עליו חתמה הנתבעת ביום 15.9.14 (להלן: ההסכם).

התובעת הינה חברה המחזיקה בזכיון של אנגלו סכסון סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ, באזור השרון. התובעת הינה חברה בבעלות מלאה ובניהול המתווכת המורשית לאה מלוכנא (להלן: לאה). לאה אינה בעלת תיק עוסק מורשה, וענייניה הפיננסיים כמתווכת, וכן של המתווכים הפועלים תחתיה, מנוהלים דרך התובעת. יצויין כי במשרד התובעת מועסקים 9 סוכנים.

הנתבעת ובעלה ביקשו למכור בית בבעלותם בתל מונד (להלן: הבית), והזמינו שירותי תיווך לצורך כך מאת הסוכנת מירב אמיר שעבדה במשרד התובעת כסוכנת פרילנסרית, עמה היתה לנתבעת הכרות אישית.

ההסכם ערוך על טופס של אנגלו סכסון לב השרון בע"מ, ומצויין בכותרתו כי בעלת הזכיון הינה לאה, וכן מופיע שם התובעת. על פי ההסכם, באם יימכר הבית ללקוח שהובא ע"י התובעת, התחייבה הנתבעת לשלם דמי תיווך בסך 1.5% + מע"מ. בהסכם פורטו נתוני הבית והמחיר המבוקש עבורו – 4,200,000 ש"ח.

בנוסף להסכם, נחתם באותו מעמד הסכם בלעדיות בטופס נפרד, הנספח להסכם, ולפיו התחייבה הנתבעת לתת בלעדיות בשיווק הבית למשך ששה חודשים, בתמורה לביצוע פעולות שיווק על ידי המתווכת.

תקופת הבלעדיות חלפה מבלי שנמצא קונה לבית במחיר המבוקש.

לאחר תום תקופת הבלעדיות, משלא נמצא קונה בתנאים האמורים, נמחק הסכום המבוקש ע"פ הוראת הנתבעת למירב, והמחיר הופחת ל-3,900,000 ש"ח לסגירה ו-3,800,000 ש"ח למסירה בעוד שנה.

ב-11.5.15 נחתם הסכם הזמנת שירותי תיווך בין התובעת לבין בני הזוג בורוביצקי (להלן: הקונים), אשר התעניינו ברכישת בית או מגרש בתל מונד. הוצג טופס ההזמנה, בו פורטו הנכסים שהוצגו ע"י התובעת בפני הקונים, וביניהם נמצא הבית. בהמשך לכך, הציגה המתווכת נילי אלכסנדר מטעם התובעת (להלן: נילי) את הבית בפני הקונים, בשתי הזדמנויות. נילי מוסרת כי הביקור הראשון היה בנוכחות הנתבעת ובעלה, וכעבור כשבועיים, תואם ביקור נוסף של הקונים בבית ע"י נילי, כאשר בביקור נכח בנה של הנתבעת. הנתבעת טוענת כי לא פגשה את נילי אך מאשרת כי היה מקרה שהבן שלה הראה את הבית לקונים שהגיעו ע"י מתווך. עדותה של נילי, כי ביקרה בבית פעמיים עם הקונים, היתה מהימנה עלי, ואיני רואה חשיבות לשאלה אם הנתבעת נכחה בביקור אחד, אם לאו. הנתבעת אישרה כי מתווכים רבים ביקרו בבית עם קונים פוטנציאליים, וברי כי לא היתה יכולה לזכור כל ביקור כזה. בעלה של הנתבעת לא הובא לעדות בנקודה זו.