תא"מ 6023-06-15

לפני בקשת הנתבעת להשבת כספי עיקול שמומשו במסגרת הליכי הוצאה לפועל, ואשר הועברו לידי התובעת.

בפתח הדברים, ולנוכח הטענות שהעלה ב"כ התובעת בתגובתו, אציין, כי בהתאם לנהלים שנקבעו על ידי נשיא כב' בית המשפט בעניין חלוקת התיקים, הרי שהחל מיום 21.7.15, הועבר התיק לטיפולי.

בהתאם לכך, ביום 23.7.15, ניתנה החלטה בבקשה להארכת מועד ובבקשת ההתנגדות שהגישה הנתבעת, בה קבעתי כי ההתנגדות הוגשה במועד, וכן הוריתי על קבלת ההתנגדות ועיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

בעניין זה אציין כי הבקשה שהגישה התובעת ביום 19.7.15 למתן פסק דין כנגד הנתבעת על הסכום שעוקל, ובה לא ניתנה החלטה על ידי כב' הרשמת יהלום, היא בקשה שהדיון בה התייתר, וזאת לנוכח ההחלטה מיום 23.7.15, בה הוריתי על קבלת ההתנגדות. משהוריתי על קבלת ההתנגדות, אין מקום ליתן פסק דין לטובת התובעת על הסכום שעוקל.

לאור זאת, יש לבחון את בקשת הנתבעת להשבת הכספים שנתפסו במסגרת העיקול שקדם למתן ההחלטה על קבלת ההתנגדות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום להורות על החזקת הכספים בידי התובעת או על הפקדת הכספים שמומשו על ידי התובעת בתיק ההוצאה לפועל בקופת בית המשפט, וכי על התובעת להשיב כספים אלה לידי הנתבעת.

כאמור, בהחלטה מיום 23.7.15 קבעתי כי ההתנגדות הוגשה במועד ועל כן הוריתי על עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

בהחלטה מיום 2.8.15 הוריתי על ביטול העיקולים שננקטו בתיק ההוצאה לפועל, שכן לא הוכח קיומו של חשש להכבדה. זאת ועוד, נוכח החלטתי כי ההתנגדות הוגשה במועד, הרי שכלל לא היה מקום לנקוט בהליכי עיקול כנגד הנתבעת.

בהתאם לכך, הוריתי על השבת הכספים שמומשו בהליכי העיקול כנגד הנתבעת.