כלל חברה לביטוח בע"מ נ' כספי ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 27.3.17 ע"ס 3,803 ₪ (לאחר הפחתה מוסכמת של סכום התביעה המקורי) בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 1.3.15.

נערך אתמול בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים וכן שמאי התובעת.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

מדובר בתיק "נשיקה" שבו המחלוקת הינה רק במישור הנזק, כאשר הנתבעות טוענות שלרכב התובעת לא נגרם כל נזק בתאונה. לאחר שקלול וגילום מכלול הטענות והראיות (לרבות העובדה שבדיקת שמאי התובעת את רכב התובעת נעשתה באיחור ולרבות הכשלים בחוות דעת ובעדות שמאי התובעת), אני קובע כי התובעת זכאית לפיצוי בסך 1,000 ₪ בלבד בגין הנזק הישיר.

הנתבעות ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 1,000 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 27.3.17 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 374 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.

• סך של 1,000 ₪, בגין שכר שני העדים בו חויבה התובעת.