תא"מ 5970-10-15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' וורקי ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכב שנגרמו בתאונת דרכים מיום 25.11.2014, בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 54-043-75 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 29-922-76, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2 ובמבוטח על ידי הנתבעת 3 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין האחריות לקרות התאונה ולעניין שיעור הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות מטעם הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהאחריות לקרות התאונה תחולק באופן שווה על שני נהגי כלי הרכב המעורבים בה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

5.1.שוכנעתי כי התאונה קרתה לקראת סיום נתיב ההשתלבות של הפרטית אשר הגיעה מימין לנתיב נסיעתה של המשאית שהגיעה בנסיעה ישרה על הגשר במחלף גהה.