תא"מ 5943-08-13

זוהי תביעת תחלוף להשבת כספים ששילמה התובעת למבוטחת שלה בגין נזקים שנגרמו לרכבה בתאונה שקרתה ביום 22.10.12 בה היה מעורב רכבו של הנתבע 1 שהיה מבוטח על ידי הנתבעת 2.

הנהגת ברכב התובעת סיפרה בעדותה כי נסעה ברחוב לוינסקי שבו נתיב נסיעה אחד, אותתה, האטה, והחלה בפנייה שמאלה, ואז פגע בה רכב הנתבע 1 בדלת רכבה. לדבריה היה עד ראייה שעמד ברחוב.

נהג רכב הנתבע 1, מר מוחמד זיתוני, סיפר בעדותו כי הוא עובד כמפקח עבודה בעיריית ת"א, במחלקת תברואה ועבודתו היא בשעות הלילה. הוא עבר ברחוב לוינסקי, בסביבות השעה 19:00-19:30 ונסע בצד שמאל, משום שהוא צריך לבדוק האם פונו פחי האשפה בצד שמאל. בדיוק במרכז רחוב החלוצים, ראה את רכב התובעת פונה שמאלה כאשר לפני כן רכבה נסע כל הזמן בימין, וכאשר הנהגת ברכב "חתכה" בפתאומיות למרכז הרחוב. הוא עצר במהירות, ואז פגע בדלת רכבה.

בדיון נוסף שנקבע, התייצב לעדות עד ראייה ניטרלי, מר אביב ברודצקי, שסיפר כי נהגת רכב התובעת הגיעה מרחוב לוינסקי ונסעה לכיוון רחוב החלוצים שהוא רחוב חד סטרי, היא ביצעה פנייה שמאלה, והנהג ברכב הנתבעים עמד ויצא מחנייה באדום-לבן ופגע בה. הוא ציין כי עמד בפתח הבניין שבו גר בזמנו , וכי ראה במו עיניו את שתיאר. בחקירה הנגדית שלל נחרצות את הטענה כאילו הנהג ברכב הנתבעים היה תוך כדי נסיעה. הוא עמד על כך כי רכב הנתבעים יצא מחניה והחל בנסיעה ואז אירעה הפגיעה.

לאור עדותו החד משמעית של העד הנייטרלי, הרי שאני מעדיף את גרסת נהג התובעת על פני גרסת הנהג מטעם הנתבעים. העד אינו מכיר מי מבין הנהגים, והוא עד ראייה שנקלע באופן אקראי לזירת האירוע. עדותו מהווה תיאור של ארוע שהתרחש למול עיניו. עדותו לא נסתרה, היתה קולחת וחד משמעית והתרשמתי כי מדובר בעד מהימן שלא נשא פנים לכאן או לכאן.

חיזוק למסקנה זו יש בדברי הנהג ברכב הנתבע שאישר בעדותו הראשית כי "היה בחור שעמד בצד ימין, והתחיל לצעוק, הוא בתוך החנות, הוא לא ראה את המקרה. הוא פשוט התחיל לצעוק, הוא לא ראה את המכה אפילו. הוא התחיל לצעוק שאני אשם, אמרתי שאני לא אשם ונסעתי בצד שמאל, והיא בצד ימין פתאום חתכה לצד שמאל, איך הוא יכול לקבוע שאני אשם? לא צעקתי, החלפנו פרטים והכל בסדר". כלומר, עד הנתבעים מאשר כי העד הנייטרלי הטיח בו כי הוא אשם ומדובר בעדות על תגובה ספונטנית של העד לאירוע שהתרחש מול עיניו של העד. אחרת, איזו סיבה היתה שהעד, שאך נקלע באקראי למקרה, יפנה בטענות דווקא לנהג רכב הנתבעים ולא לנהגת רכב התובעת.

לאור האמור לעיל, אני קובע כי התאונה ארעה בעת שרכב התובעת פנה שמאלה כדין ואילו רכב הנתבעים יצא מחניה בחוסר זהירות, ללא ששם לב לתנועה בדרך ופגע ברכב התובעת.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 3023 ₪ צירוף הפרשי הצמדה מיום תשלום תגמולי הביטוח, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 2,500 ₪.