תא"מ 59183-06-13

לפניי תביעה לביצוע שיק על סך 32,114 ₪, משוך על בנק דיסקונט, נושא תאריך ערך של 3.3.2013 (להלן: "השיק"). השיק הוצג לפירעון, אך חולל באי-פירעון מאחר שהתקבלה הוראת ביטול.

בתצהיר התומך בהתנגדות העלה מנהל הנתבעת, מר מאיר זבאן (בתצהיר העדות הראשית נכתב השם "סבן", וכך יכונה להלן) שתי טענות עיקריות נגד השיק:

• השיק ניתן עבור עבודות דפוס עתידיות, אולם הנפרעת, הזוהר מפעלי דפוס (להלן: "הזוהר") נכשלה במתן התמורה, ועל כן עומדת לנתבעת הגנת "כישלון תמורה מלא" (סעיפים 3 ו-4 לתצהיר התומך בהתנגדות);

• בשיחה שהתקיימה עם התובע, עם נציגה ושמה אירמה, הובהר לבנק כי השיק ניתן כביטחון, ולא יכובד ככל שלא תתקבל תמורה בגינו, ואף אישר זאת (סעיף 5 לתצהיר התומך בהתנגדות).

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה, וכי יש לדחות את טענות ההגנה של הנתבעת, אשר עליה מוטל הנטל להוכיח את הגנתה, כנהוג בתביעה שטרית. להלן יובאו נימוקיי לכך, בתמצית.

הטענה הראשונה שבפי הנתבעת היא טענה לכישלון תמורה מלא. טענה זו נתמכה בעדותו של מר אייל ביטון, מנהל הזוהר. ייאמר כבר כעת, כי טענה זו היא בעייתית למדי. הן בתצהיר התומך בהתנגדות והן בתצהיר העדות הראשית, לא טרחה התובעת להציג כל פירוט, כנדרש בדין, על מהותה של עסקת היסוד, זו שנכשלה לטענתה. רק במהלך דיון ההוכחות התבררו חלק מצומצם מפרטי העסקה, קרי – שמדובר היה בעסקה להדפסת ספרי קודש לכולל שסבן, לטענתו, תומך בפעילותו (עמ' 32 לפרוטוקול, ש' 17) . גם במקרה זה, לא הוברר מה היו פרטיה של העסקה, כמה ספרים אמור היה לקבל ומתי אמור היה לקבלם לידיו. פרטים אלה הם חשובים ומהותיים לשם בחינת טענה של כישלון תמורה, והימנעות מהתייחסות אליהם – כבר בשלב ההתנגדות – יש בה כדי לעורר תמיהה, לאור החובה שקבעה ההלכה הפסוקה על בעל דין להיכנס לפרטים המדויקים של הגנתו (וראו לעניין זה: ע"א 146/68 דולגין נ' ש' ישועה פ"ד כב (2) 302 (1968), ע"א 5063/08 מ.ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (21.12.2011))

בהעדר פירוט כאמור, יש כדי לפגוע פגיעה קשה במהימנות הגרסה המתייחסת לכישלון תמורה מלא, וגם בעדותו של ביטון אין כדי לסייע לנתבעת, וזאת לאור אי-התאמות בין הגרסה שמסר בתצהירו ובין הגרסה שמסר בעדותו לפניי. ראשית, גם בתצהירו של ביטון לא פורטה העסקה כנדרש – לא מופיע פירוט של המוצרים שהוזמנו, היקפם, מועדי האספקה וכיו"ב. בנוסף, סתירה שהתגלעה בעניין אחר – עניין השיחה עם גב' גיל – משליכה, לטעמי, גם על מהימנותו של מר ביטון בענייננו.

מר ביטון הצהיר בסעיף 6 לתצהירו על קיומה של שיחה בין הגב' אירמה גיל מן הבנק ובין סבן. לעומת זאת, בדיון ההוכחות לפניי ציין ביטון כי השיחה התקיימה בסניף, בנוכחותו של סבן ובנוכחותו של ביטון בעצמו – עובדה אשר ללא ספק צריכה הייתה להופיע בתצהיר. מדובר, אפוא בגרסה "מתפתחת", אשר אני מתקשה ליתן בה אמון. משכך, נפגמת מהימנות עדותו של ביטון כולה.

הפועל היוצא מן האמור הוא, שהנתבעת לא הצליחה לעמוד בנטל הנדרש להוכחת ההגנה של כישלון תמורה מלא, ואני זוקף לחובתה את הגרסאות המתפתחות שהציגה, הן ביחס למהותה של עסקת היסוד והן ביחס להפרתה.